שיעור 193, ספר ירמיהו, פרק לג, ד-ו

ד כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּֽלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃ ה בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַֽחֲמָתִ֑י וַֽאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵֽהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כָּל־רָֽעָתָֽם׃ ו הִנְנִ֧י מַֽעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶֽאֱמֶֽת׃

֍֍ ֍

(ד) כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת, וְעַל בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה, הַנְּתֻצִים אֶל (-על ידי) הַסֹּלְלוֹת, וְאֶל (-ועל ידי) הֶחָרֶב.

(ה) והסוללות והחרב בָּאִים לְהִלָּחֵם בעיר אֶת (-עם) הַכַּשְׂדִּים, וּלְמַלְאָם (-למלא את הבתים) אֶת פִּגְרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי, בעונש מיוחד הבא בהשגחה פרטית, וַאֲשֶׁר הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת – וגם את אותם שלא ייענשו בהשגחה פרטית, אלא מחמת שסילק מהם ה' את השגחתו, וכל זה אירע כעונש עַל כָּל רָעָתָם, וכרופא החותך בבשר האדם כדי לרפאותו, ולא מחמת שמאס בהם ה'.

(ו) ועל ידי העונש הזה הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה למכה החיצונית, וּמַרְפֵּא למכה הפנימית, וּרְפָאתִים. וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת – כיצד יתרצו להם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, להיות איתם בעתיד.