שיעור 20, מגילת קהלת, פרק ד, א-ד

פרק ד א וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָֽאֶרְאֶה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַֽעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה ׀ דִּמְעַ֣ת הָֽעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם׃ ב וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה׃ ג וְטוֹב֙ מִשְּׁנֵיהֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עֲדֶ֖ן לֹ֣א הָיָ֑ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־רָאָה֙ אֶת־הַמַּֽעֲשֶׂ֣ה הָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר נַֽעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ ד וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת־כָּל־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כָּל־כִּשְׁר֣וֹן הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת־אִ֖ישׁ מֵֽרֵעֵ֑הוּ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

פרק ד

(א) לאחר שביאר שאף בחירת בני האדם בטוב או ברע מוגבלת לגזירה שנגזרה קודם לכן, ואם הזיק הרשע לצדיק זהו מחמת שנגזר על הצדיק הפסד זה, עתה מתאר את מה שראה ברוח הקודש, שיהיו דורות מקולקלים כל כך, עד שה' יסלק מהם את השגחתו בעולם הזה, וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה ברוח הקודש אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים שבאותם דורות גרועים, אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – שכל מה שנעשה להם הוא מכח המזלות, בלי השגחה, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, ובדרך כלל ההנהגה היא ששערי דמעות לא ננעלו, אך באותם דורות לא תהיה השגחה אפילו על זה, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם מלמעלה. והסיבה לכך תהיה מחמת רוב רשעותם של אותם דורות, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ – ל'עושקים' אותם, והם השטן וכוחותיו, יהיה כח רב באותו זמן להחטיאם שוב ושוב, כי ימנעו מהם את דרכי התשובה לרוב רשעותם, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם מלמעלה, כי כל אותו הדור יהיו מסולקים מההשגחה הפרטית.

(ב) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ קודם שהגיע אותו דור מקולקל (ולשון 'שכבר' באה לומר שככל שהם רחוקים מאותו דור כך הם משובחים יותר, כי הקרובים לאותו דור יש להם חלק גדול יותר בלידת אנשי אותו הדור), והם משובחים מִן הַחַיִּים שנשארו מהדור שלפני אותו דור מקולקל, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה, עם אנשי אותו דור, אך לא התקלקלו עמם כל כך.

(ג) וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם, מאלו שמתו קודם לכן ומאלו שנשארו חיים עדיין מהדור הקודם, אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה, אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כי מי שעדיין לא נולד אין לו שום חלק בהולדת הדור הרע ההוא.

(ד) ומבאר מה היא הסיבה לקלקול הגדול של אותו הדור, וְרָאִיתִי אֲנִי ברוח הקודש אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה, כִּי הכל הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, וכיון שרק מכח הקנאה נעשה הכל, גַּם מעשה זֶה הוא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ.