שיעור 210, ספר ירמיהו, פרק לו, כז-לב
כז וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַֽחֲרֵ֣י ׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ כח שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת כָּל־הַדְּבָרִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר הָי֗וּ עַל־הַמְּגִלָּה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף יְהֽוֹיָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ כט וְעַל־יְהֽוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ תֹאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא־יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ ל לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה׃ לא וּפָֽקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְע֛וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֹנָ֑ם וְהֵֽבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶם וְעַל־יֹֽשְׁבֵ֨י יְרֽוּשָׁלִַ֜ם וְאֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֵ֧ת כָּל־הָֽרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ לב וְיִרְמְיָ֜הוּ לָקַ֣ח ׀ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֗רֶת וַֽיִּתְּנָהּ֮ אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּהוּ֮ הַסֹּפֵר֒ וַיִּכְתֹּ֤ב עָלֶ֨יהָ֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֛ף יְהֽוֹיָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וְע֨וֹד נוֹסַ֧ף עֲלֵיהֶ֛ם דְּבָרִ֥ים רַבִּ֖ים כָּהֵֽמָּה׃
֍֍ ֍
(כז) וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ, אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה, וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר.
(כח) שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת, וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה.
(כט) וְעַל (-ואל) יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה תֹאמַר, כֹּה אָמַר ה', אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, לֵאמֹר (-כי אמרת), מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר, בֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.
(ל) לָכֵן כֹּה אָמַר ה' עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא יִהְיֶה לּוֹ בן היוֹשֵׁב בקביעות עַל כִּסֵּא דָוִד, כי יכניה בנו מלך רק שלשה חודשים, וְנִבְלָתוֹ של יהויקים תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה, כי ימות בדרכו כשיוליכוהו בגולה.
(לא) וּפָקַדְתִּי עָלָיו, וְעַל זַרְעוֹ, וְעַל עֲבָדָיו, אֶת עֲוֹנָם של שריפת המגילה, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם, וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה, אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם במגילה הזו, וְלֹא שָׁמֵעוּ.
(לב) וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת, וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר, וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ, וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, כי בתחילה כתב במגילת איכה רק שלשה פרקים, 'איכה ישבה בדד', 'איכה יעיב באפו', 'איכה יועם זהב', שכל אחד מהם כתוב לפי סדר האל"ף בי"ת, ועתה הוסיף את הפרק 'אני הגבר ראה עני', שיש בו שלשה פסוקים מכל אות של האל"ף בי"ת.
