יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 22, מסכת יבמות, פרק שני

משנה

משנתנו עוסקת בדין קדושי ספק, לענין גט ולענין חליצה ויבום: מִי שֶׁקִּדֵּשׁ אַחַת מִשְּׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ מֵהֶן קִדֵּשׁ, נוֹתֵן גֵּט לְזוֹ וְגֵט לְזוֹ, כדי שאשתו האמיתית תהיה ודאי מגורשת. מֵת אותו אדם קודם שגירש את אשתו, ונמצא שיש לפנינו שתי אחיות, שאחת מהן זקוקה ליבום או חליצה, וְלוֹ רק אָח אֶחָד, אותו אח חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן, וכיון שגם האשה האמיתית חלצה, מותרות שתיהן להנשא למי שירצו. הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם – שני אחים, אֶחָד חוֹלֵץ לאחת האחיות, וְאֶחָד מְיַבֵּם – והאח השני רשאי לייבם את האחות השניה, כיון שאחרי שחלץ האח לאחות הראשונה הותרה לו השניה ממה נפשך, אם הראשונה היתה אשת המת, הרי השניה פנויה היא ומותרת לו. ואם הראשונה היתה הפנויה, הרי השניה היא הזקוקה ליבום, ובכך שכונס אותה מקיים הוא מצוות יבום. קָדְמוּ שני האחים וְכָנְסוּ את שתי האחיות, שכל אחד נשא אחת מהן, אף שנהגו שלא כדין, שהרי כשנשא הראשון את האחת יש לחשוש שאין היא אותה אשת המת הזקוקה ליבום, אלא אחותה, והרי אסור לאדם לישא את אחות הזקוקה ליבום [כפי שהתבאר לעיל שאותה 'זיקה' של הזקוקה ליבום מחשיבה אותה קצת כאשתו, וכשם שאסור מן התורה לישא את אחות אשתו, כך אסור מדרבנן לישא את אחות זקוקתו], מכל מקום אחרי שגם אחיו נשא את השניה, הרי ייבם אותה בכך [אם אכן היתה היא הזקוקה ליבום, שאילו היתה הראשונה הזקוקה ליבום אין חשש כלל במעשיהם, שהרי הראשון ייבמה], ונפקעה למפרע זיקתה לאח הראשון, ואינה אסורה עליו עתה כלל, ואף לא מדרבנן, ולכן אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן. [אמנם ברישא, שיש רק אח אחד, אם חלץ לאחת וייבם את השניה חוששים אנו שמא באמת הראשונה היתה הזקוקה ליבום, ואחותה אסורה עליו לעולם מדרבנן מדין אחות חלוצתו, שהיא דומה לאחות אשתו, וכיון שאיסור זה קיים לעולם ואינו פוקע לאחר זמן, מוציאים אותה מידו. ורק בסיפא, שלאחר ייבום השני פקע איסור אחות זקוקתו, אף שנהג שלא כדין כשכנסה מתחילה, מכל מקום כיון שעכשיו ודאי אינה אסורה עליו, אין מוציאים אותה מידו].

גמרא

שנינו במשנה, 'מי שקידש אחת משתי אחיות, ואינו יודע איזו מהן קידש', והבינה הגמרא שכבר בזמן הקידושין לא ידע את מי קידש, וכגון ששתי האחיות עשו שליח אחד לקבל קדושין עבורן, ואמר לו 'אחת מהאחיות מקודשת לי', מדייקת מכך הגמרא, שָׁמְעַת מִינַּהּ – משמע מכך, שקִדּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה – מעשה קדושין באופן שאין המקדש יכול לבוא על אשתו, כגון כאן, שכל אחת מהן אסורה עליו משום שהיא ספק אחות אשתו, הֲווֹ קִדּוּשִׁין – הרי אלו קידושין, ומחמת כן הצריכה אותו המשנה לפטור את שתיהן בגט מספק, והרי נחלקו אביי ורבא בדין קדושין שאין מסורין לביאה, ולדעת רבא אינם קדושין.

דוחה הגמרא את הראיה ממשנתנו: הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן – כאן, במשנתנו, באיזה אופן מדובר, שֶׁהֻכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ – שבתחילה ידע האדם את מי מהן הוא מקדש, והיו אלו קדושין גמורים וברורים הראויים גם לביאה, ולכן חלו הקדושין, ואחר כך שכח מי מהן היתה המקודשת, ולכן מספק עליו לתת גט לשתיהן.

מוסיף הרי"ף: הַאי קוּשְׁיָא וְהַאי פֵּירוּקָא – קושיא ותירוץ אלו, אַלִּיבָּא דְּרָבָא הוּא – הוצרכה הגמרא לאומרם רק לפי שיטת רבא, דְּסָבַר במסכת קדושין (נא.) שקִדּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה לֹא הֲווֹ קִדּוּשִׁין, ולשיטתו הוצרכה הגמרא להעמיד את משנתנו באופן שהיו אלו קדושין המסורים לביאה, וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ – ואין הלכה כרבא בזה, דְּקַיְימָא לָן – כיון שמקובל בידינו שהלכה כְּאַבַּיֵּי בְּשש מחלוקות שנחלק עם רבא, וסימנם הוא יע"ל קג"ם, וְהָא חֲדָא מִינַּיְיהוּ – ומחלוקת זו היא אחת מהן, שהאות קו"ף היא 'קדושין שאין מסורים לביאה', שההלכה בזה היא כאביי, שחלו הקידושין, הִלְכָּךְ – ולכן הדין האמור במשנתנו הוא בֵּין הֻכְּרוּ בִּשְׁעַת קִדּוּשִׁין וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ, בֵּין לֹא הֻכְּרוּ כְּלָל, הרי כל אחת מהן ספק מקודשת, ונוֹתֵן גֵּט לְזוֹ וְגֵט לְזוֹ, כִּפְשָׁטָא דְּמַתְנִי' – כפשטות הדין האמור במשנתנו.

שנינו במשנה, 'הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם, אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֵּם'. מדייקת הגמרא, דַּוְקָא מִיחְלַץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי – ההיתר הוא רק כשנעשים הדברים בסדר זה, שהראשון חולץ והשני מייבם, שאז השני בודאי אינו פוגע באחות זקוקתו, כי ממה נפשך, אם הראשונה היתה אשת המת, הרי חלצה ופקעה זיקתה. ואם השניה היא אשת המת, הרי הוא מייבם אותה כעת. אֲבָל יַבּוֹמֵי בְּרֵישָׁא, לֹא – אך אסור לאח האחד לייבם תחילה אחת מהן, כיון דְּקָא פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ – שהרי יתכן שהוא בא על אחות זקוקתו, כיון שאם אחותה היא זו שהיתה אשת המת וזקוקה לחליצה, אחותה אסורה עליו מדרבנן משום שהיא אחות זקוקתו, ודומה לאחות אשתו, האסורה מן התורה.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?