יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 29, ספר שופטים, פרק ח, א-ט

פרק ח א וַיֹּֽאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ אֶפְרַ֗יִם מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְבִלְתִּי֙ קְרֹ֣אות לָ֔נוּ כִּ֥י הָלַ֖כְתָּ לְהִלָּחֵ֣ם בְּמִדְיָ֑ן וַיְרִיב֥וּן אִתּ֖וֹ בְּחָזְקָֽה׃ ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מֶֽה־עָשִׂ֥יתִי עַתָּ֖ה כָּכֶ֑ם הֲלֹ֗א ט֛וֹב עֹֽלְל֥וֹת אֶפְרַ֖יִם מִבְצִ֥יר אֲבִיעֶֽזֶר׃ ג בְּיֶדְכֶם֩ נָתַ֨ן אֱלֹהִ֜ים אֶת־שָׂרֵ֤י מִדְיָן֙ אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֔ב וּמַה־יָּכֹ֖לְתִּי עֲשׂ֣וֹת כָּכֶ֑ם אָ֗ז רָֽפְתָ֤ה רוּחָם֙ מֵֽעָלָ֔יו בְּדַבְּר֖וֹ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ד וַיָּבֹ֥א גִדְע֖וֹן הַיַּרְדֵּ֑נָה עֹבֵ֣ר ה֗וּא וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ עֲיֵפִ֖ים וְרֹֽדְפִֽים׃ ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לְאַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת תְּנוּ־נָא֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם לָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלָ֑י כִּֽי־עֲיֵפִ֣ים הֵ֔ם וְאָֽנֹכִ֗י רֹדֵ֛ף אַֽחֲרֵ֛י זֶ֥בַח וְצַלְמֻנָּ֖ע מַלְכֵ֥י מִדְיָֽן׃ ו וַיֹּ֨אמֶר֙ שָׂרֵ֣י סֻכּ֔וֹת הֲ֠כַף זֶ֧בַח וְצַלְמֻנָּ֛ע עַתָּ֖ה בְּיָדֶ֑ךָ כִּֽי־נִתֵּ֥ן לִֽצְבָאֲךָ֖ לָֽחֶם׃ ז וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֔וֹן לָכֵ֗ן בְּתֵ֧ת ה֛' אֶת־זֶ֥בַח וְאֶת־צַלְמֻנָּ֖ע בְּיָדִ֑י וְדַשְׁתִּי֙ אֶת־בְּשַׂרְכֶ֔ם אֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִֽים׃ ח וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ פְּנוּאֵ֔ל וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם כָּזֹ֑את וַיַּֽעֲנ֤וּ אוֹתוֹ֙ אַנְשֵׁ֣י פְנוּאֵ֔ל כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָנ֖וּ אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת׃ ט וַיֹּ֛אמֶר גַּם־לְאַנְשֵׁ֥י פְנוּאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בְּשׁוּבִ֣י בְשָׁל֔וֹם אֶתֹּ֖ץ אֶת־הַמִּגְדָּ֥ל הַזֶּֽה׃

֍֍֍

(א) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו -אל גדעון] אִישׁ אֶפְרַיִם, מָה הַדָּבָר הַזֶּה אשר עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן – שלא קראת לנו להצטרף כשהלכת להלחם במדין, שהרי בתחילה קרא למנשה, אשר, זבולון ונפתלי, ורק בסוף קרא לבני אפרים שירדפו אחרי מדין, והיתה זו פגיעה בכבודם, וַיְרִיבוּן אִתּוֹ בְּחָזְקָה.

(ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם גדעון, וכי מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה מעשה גדול כָּכֶם – כפי שעשיתם אתם, הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם – הרי מעשיכם הגדולים בסוף המלחמה, הם גדולים מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר – מִמַּעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי משפחתי, משפחת אביעזר, שעשינו בתחילת המלחמה והמשיל את המלחמה לכרם, שבוצרים אותו בתחילתו, והאשכולות הנשארים לבסוף מכונים 'עוללות'].

(ג) והוסיף גדעון ופירט את מעשיהם הגדולים שבסוף המלחמה, הרי בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב, וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם – והרי זהו מעשה שלא הייתי יכול לעשות כפי שאתם עשיתם, אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו – נחלשה רוח הכעס שהיתה להם עליו, בְּדַבְּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה.

(ד) וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה, לרדוף אחרי זבח וצלמונע, מלכי מדין, שהצליחו לברוח מפניו ולעבור את הירדן, עֹבֵר את הירדן אחריהם הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, עֲיֵפִים וְרֹדְפִים.

(ה) והנה כל ישראל שהיו בדרכם היו מחוייבים לתת להם מזון מצד שתי סיבות, א. מצד מצוות צדקה, בהיותם עייפים ורעבים ורחוקים מבתיהם, ומצוה זו מוטלת על כל איש מישראל. ב. מצד היותם צבא מלחמה הרודפים אחר אויבי ישראל, וזהו חיוב המוטל על השרים שבכל מקום שיתנו להם מזון מהמיסים שיש בידם לצורך העם, כיון שזהו צורך הכלל. וַיֹּאמֶר גדעון לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, שהיו יהודים, תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי, מצד מצוות צדקה, כִּי עֲיֵפִים הֵם, ולא רצו העם לתת להם לחם. ואז פנה אל שרי סוכות לתבוע מהם מצד החיוב, ולכן אמר להם את ענין מעשיו, וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן, ואם כן מוטל עליכם חיוב לתת לאנשי צבאו את כל צרכיהם, כדי שיוכלו להלחם למען הכלל.

(ו) וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת, הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ – האם כבר נצחת במלחמה ותפסת את זבח וצלמונע, כִּי – שמחמת כן אתה אומר שנִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם, והרי עדיין לא נצחת אותם ופחדו שאם ינצחו המדיינים את גדעון ואנשיו, יענישו אותם על שסייעו לו במלחמה].

(ז) וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן, לָכֵן, בְּתֵת ה' אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי, וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת -עם] קוֹצֵי הַמִּדְבָּר, וְאֶת -ועם] הַבַּרְקֳנִים – מין קוצים.

(ח) וַיַּעַל מִשָּׁם גדעון ואנשיו אל העיר פְּנוּאֵל, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת, כפי שדיבר עם אנשי סוכות, וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת, וסירבו לתת לחם לאנשיו.

(ט) וַיֹּאמֶר גַּם לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמֹר, בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מהמלחמה, אֶתֹּץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה, כיון שלהם אין סיבה לפחד מהאויב, כפי שפחדו אנשי סוכות, שהרי יש להם מגדל בעירם שהם בוטחים בו, ואף על פי כן סירבו לעזור לו, ולכן אמר להם שינתץ את המגדל, מידה כנגד מידה.

 

נ"ך מבואר ללימוד בקצב שלך. הנה זה כאן.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?