שיעור 297, ספר ירמיהו, פרק נב, יב-טז

יב וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בֶּֽעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֗א נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים עָמַ֛ד לִפְנֵ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ יג וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־בָּתֵּ֧י יְרֽוּשָׁלִַ֛ם וְאֶת־כָּל־בֵּ֥ית הַגָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ יד וְאֶת־כָּל־חֹמ֥וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים׃ טו וּמִדַּלּ֨וֹת הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם ׀ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָֽאָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבֽוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃ טז וּמִדַּלּ֣וֹת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבֽוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹֽרְמִ֖ים וּלְיֹֽגְבִֽים׃

֍֍ ֍

(יב) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הוא חודש אב, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים – הממונה על ההורגים במצוות המלך, עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם.

(יג) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה', וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל – כל הבתים של האנשים הגדולים והחשובים שָׂרַף בָּאֵשׁ.

(יד) וְאֶת כָּל חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב, נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר אֶת רַב טַבָּחִים.

(טו) וּמִדַּלּוֹת הָעָם, וְאֶת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל – אותם שהסגירו את עצמם קודם לכן למלך בבל, וְאֵת יֶתֶר הָאָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים.

(טז) וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים – לעבוד בשדות ובכרמים.