שיעור 302, ספר תהילים, פרק סח, טז-כ
(טז) הַר־אֱ֭לֹהִים הַר־בָּשָׁ֑ן הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים הַר־בָּשָֽׁן׃
(יז) לָ֤מָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן֮ הָרִ֪ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־יְ֝הוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃
(יח) רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֗֝ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃
(יט) עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּֽאָדָ֑ם וְאַ֥ף סֽ֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃
(כ) בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם ׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃
(טז) הַר אֱלֹהִים הוא כינויו של הַר בָּשָׁן, כי הוא בתוך גבולות הארץ הקדושה המיוחדת לאלהים, הַר גַּבְנֻנִּים – הר גבוה מאד, הַר בָּשָׁן.
(יז) ואם כן, אתם מלכי הגוים, לָמָּה תְּרַצְּדוּן – למה תרוצו למלחמה על אותם הָרִים גַּבְנֻנִּים – הרים גבוהים שבגבולות ארץ ישראל, והרי הָהָר אשר חָמַד אֱלֹהִים שיהיה לְשִׁבְתּוֹ, כי הוא נמצא בתוך גבולות הארץ הקדושה, שארץ זו היא מקום השראת השכינה בתמידות, בודאי שאַף יְיָ יִשְׁכֹּן שם לָנֶצַח, ולא תוכלו להלחם שם בישראל ולגרשם מארצם הקדושה.
(יח) אחרי שתיאר (פסוק ה') את ה' כרוכב בערבות, מתאר את דרך המלחמה בגוים, רֶכֶב אֱלֹהִים – כביכול אלהים עולה על ההר הזה יחד עם 'רכבו', שזהו רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן – רבבות אלופים ושרים של 'שִׁנְאָנִים', שהם מלאכים חזקים ותקיפים, ומוסיף ואומר כי כבר בימי קדם אֲדֹנָי עלה בָם – באותם רבבות מלאכים, אל הר סִינַי, אך אז לא עלה למלחמה, אלא עלה בַּקֹּדֶשׁ, לתת את התורה לישראל.
(יט) אתה, אלהים, עָלִיתָ כביכול כעת ברכב זה לַמָּרוֹם – למרומי הר הבשן, שָׁבִיתָ שֶּׁבִי – לקחת את חיילי הגוים בדרך מלחמה ושביית שבי, ואילו בהר סיני לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם – לקחת את ישראל כפי שלוקחים מתנה, שהסכימו מרצונם להיות לך לעם, וְאַף שָׁבִיתָ עתה את הסוֹרְרִים, הם הגוים שרצו לכבוש את ההר ולהוציאו מגבולות הארץ הקדושה, ועשית כן לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים – כדי שתוכל לשכון בהר זה, שהוא בתוך הארץ, על ידי שישכנו שם ישראל, שהם עם ה'.
(כ) ועל כך נברך ונאמר, בָּרוּךְ אֲדֹנָי על מה שעושה עבורינו יוֹם יוֹם, בין מה שעשה לנו בימי קדם, ובין מה שעשה בימים אלו, יַעֲמָס (-ישא) לָנוּ הָאֵל את יְשׁוּעָתֵנוּ, ומתאר זאת כביכול הישועות והניסים שנעשו בימי קדם עדיין קיימים ועומדים לפני ה', וה' מעמיס ונושא אותם מדור לדור, לעשות ניסים וישועות בכל דור, סֶלָה (-סיום הענין השני).
