שיעור 323, ספר תהילים, פרק עא, יז-יט

(יז) אֱֽלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֗֝נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃

(יח) וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֪ים אַֽל־תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרֽוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֝ב֗וֹא גְּבֽוּרָתֶֽךָ׃

(יט) וְצִדְקָֽתְךָ֥ אֱלֹהִ֗ים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃

(יז) אֱלֹהִים, הנה דבר זה לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד הֵנָּה, שאַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ – שאני אודיע לבני האדם שאתה עושה נפלאות מחוץ לגדרי הטבע.

(יח) וכיון שמנעורי ועד עתה אני מודיע דבר זה לבני האדם, מן הראוי שלא תהיה עזרתך לי רק בצעירותי, אלא וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, אֱלֹהִים אַל תַּעַזְבֵנִי, כדי שלא יחשבו בני אדם שבצעירותי התגברתי בכוחי העצמי, ומחמת כן בזקנותי איני יכול לנצח את אויבי, אלא יראו שגם עתה, כאשר תמו כוחותי הטבעיים עדיין אני מנצח את אויבי, עַד שבזה אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר – אגיד לכולם שזרועך היא המושיעה אותי תמיד (ולשון 'זרוע' מורה על הסיבה הראשונה המניעה את המערכת, כפי שהזרוע מניעה את היד), לְכָל דור אשר יָבוֹא אספר את גְּבוּרָתֶךָ.

(יט) כאשר תבוא התשועה בדרך הטבע, הרי רק הסיבה הראשונה היא בדרך נס ובהשגחה פרטית, אך משם ואילך מסובב ה' את הכל על ידי הכוחות הטבעיים הקיימים בעולם, וכביכול רק חלק התשועה הבא מהשמים הוא נס, אך החלק המתגלגל בארץ הוא כבר בדרכים טבעיות, אמנם וְצִדְקָתְךָ, אֱלֹהִים, הנעשית לי בדרך נס ופלא (ולשון 'צדקה' במעשי ה' מורה על מעשים שעושה ה' מצד גודל ותוקף אלוהותו, ללא יחס לזכויותיהם של בני האדם מצד עצמם), הרי היא כולה בדרך נס, מהארץ ועַד מָרוֹם, באופן שמהסיבה הראשונה שבמרום, ועד התוצאה האחרונה שנעשית בארץ להביא את הישועה בפועל, הכל הוא בדרכים נפלאות ובמופתים גלויים, כי ה' יכול להוציא מדבר מסוים תוצאה שהיא הפוכה מטבעו, רפואה על ידי מכה, והגבהה על ידי שפלות, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת (לשון 'גדולה' מורה על דבר שאינו רק בשמים, אלא דבר המגיע מהארץ ועד לשמים, וזהו רמז לכל הפעולות המשתלשלות מהסיבה הראשונה בשמים ועד הפעולה האחרונה בארץ), ובזה ניכר לכל שאֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ, כי כל כוחות הטבע אינם יכולים להוציא דבר מדבר אלא כאשר הוא מוכן לכך מטבעו, ואילו אתה בכח אלהותך שולט בכל הכוחות העליונים והתחתונים, וביכולתך להוציא דבר מהיפוכו.