(ט) כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר ׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֗֝ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃
(י) וַֽ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב׃
(יא) וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק׃
(ט) ומלמד עתה כי ה' משפיע רק טוב וחסד בתמידות, ומה שלפעמים באה רעה על בני האדם זהו רק מפני שאין האדם מכין את עצמו כראוי לקבל את השפע, ועל כך ממשיל ואומר, כִּי כוֹס בְּיַד יְיָ, וְיַיִן חָמַר – ובאותה כוס יש יין משובח, מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה – ואף שה' מגיר ושופך מכוס זו שפע ברכה אל כל יושבי הארץ, נשארת הכוס מלאה תמיד, ומה שיש בני אדם שמקבלים דברים רעים בעולם, אין זה מחמת ה', אלא מחמת מעשיהם, כי הרשעים אינם מכינים את עצמם לשתות את היין הטוב שביד ה', אלא אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, כי על ידי מעשיהם הם מכינים את עצמם לשתות את השמרים של היין, כי מעשיהם הרעים גורמים שיבואו עליהם עונשים.
(י) כיון שהדרך היא לברך ברכות ולשורר שירים על כוס יין, ממשיך את מליצתו ואומר, כאשר ה' מחזיק את כוס היין המלא, וַאֲנִי, היושר והמישרים, אַגִּיד לְעֹלָם את גבורות ה' ופעולותיו, ואני אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, כי היושר הוא שיודיע לבני האדם את גבורות ה', וישורר על כבוד הדר מלכותו.
(יא) ועל ידי היושר הנטוע בטבע לבבות בני האדם, יכירו את כבוד ה' וגדולתו, וילמדו לנהוג במשפטים ישרים, וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ – היושר יגדע את קרני הרשעים הבאים להשחית את הצדק והיושר, ותְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, ההולך בדרך המישרים.
