שיעור 364, ספר תהילים, פרק עח, יג-טז

(יג) בָּ֣קַע יָ֭ם וַיַּֽעֲבִירֵ֑ם וַֽיַּצֶּב־מַ֥יִם כְּמוֹ־נֵֽד׃

(יד) וַיַּנְחֵ֣ם בֶּֽעָנָ֣ן יוֹמָ֑ם וְכָל־הַ֝לַּ֗יְלָה בְּא֣וֹר אֵֽשׁ׃

(טו) יְבַקַּ֣ע צֻ֭רִים בַּמִּדְבָּ֑ר וַ֝יַּ֗שְׁקְ כִּתְהֹמ֥וֹת רַבָּֽה׃

(טז) וַיּוֹצִ֣א נֽוֹזְלִ֣ים מִסָּ֑לַע וַיּ֖וֹרֶד כַּנְּהָר֣וֹת מָֽיִם׃

(יג) ומבאר את הנפלאות והעלילות שעשה להם ה', הפלא הוא בכך שבָּקַע להם ה' את היָם, וה'עלילה', היא ההנהגה הבאה מכח מידות ה', היא וַיַּעֲבִירֵם מחמת הנהגות החסד והרחמים, שהם ממידותיו של ה', וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד, ועל ידי זה התפתו המצרים להכנס לים, וגם זה היה ממידותיו של ה', לשלם למצריים מידה כנגד מידה.

(יד) והנהיגם בהשגחתו הפרטית במדבר, לתת להם צרכיהם בדרך פלא, וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ.

(טו) והגם שהמדבר אינו מקום מים, יְבַקַּע צֻרִים (-סלעים קשים) בַּמִּדְבָּר, להוציא מהם מים, וַיַּשְׁקְ את ישראל כִּתְהֹמוֹת רַבָּה.

(טז) וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע – מבארה של מרים, שהיה אותו סלע מתגלגל והולך עמהם ממקום למקום, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם – נתן להם מים רבים, כמי נהרות.