כג לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙ לָרִ֔יק וְלֹ֥א יֵֽלְד֖וּ לַבֶּֽהָלָ֑ה כִּ֣י זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י ה֙' הֵ֔מָּה וְצֶאֱצָֽאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃ כד וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם־יִקְרָ֖אוּ וַֽאֲנִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ה ע֛וֹד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַֽאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃ כה זְאֵ֨ב וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗ד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־תֶּ֔בֶן וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמ֑וֹ לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּ בְּכָל־הַ֥ר קָדְשִׁ֖י אָמַ֥ר הֽ'׃
֍ ֍ ֍
(כג) וכיון שבאותו זמן הנוטע את העץ הוא שיאכל את פריו, נמצא שבני האדם לֹא יִיגְעוּ לָרִיק, כפי שמתייגעים בני אדם בזמן הזה ליטוע ואחרים אוכלים את הפירות, וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה, כפי שקורה עתה שבני אדם יולדים בנים והם מתים בחייהם, כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ה' הֵמָּה, ולכן לא יתייגעו לריק, אלא יאריכו ימים להנות מפירות מעשיהם, וְצֶאֱצָאֵיהֶם קיימים אִתָּם, ולא ימותו על פניהם.
(כד) וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, ולא יצטרכו לזעוק כלל, ויתירה מזאת, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים את צרכיהם בינם לבין עצמם, קודם שיבקשו זאת, וַאֲנִי אֶשְׁמָע ואמלא את חפץ לבבם.
(כה) ובאותו זמן לא יצטרכו לזעוק כלל, כי לא יהיו מזיקים כלל, לא בבני האדם ולא בחיות, אלא זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, ולא יזיק הזאב לטלה, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, כי ישתנה טבע החיות הטורפות, שלא יאכלו בשר אלא תבן בלבד, וְנָחָשׁ ישאר כפי שהיה, שרק העָפָר הוא לַחְמוֹ, ולא ינשוך כדי להזיק כפי שהוא עושה עתה, לֹא יָרֵעוּ החיות הטורפות לצורך עצמם, וְלֹא יַשְׁחִיתוּ החיות המזיקות, כמו הנחש, שעשו כן רק כדי להשחית, בְּכָל הַר קָדְשִׁי, אָמַר ה'.
