(ח) בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃
(ט) וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃
(י) כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹֽיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹֽיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּֽרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃
(יא) וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַֽעֲנָֽן׃
(ח) והדבר שלא יבינו הוא כאשר יראו את הנהגת ה' עם הרשעים בעולם הזה, בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב – כי העושים מעשי רשע בענינים שבין אדם למקום יהיו כמו עשב המוציא פרחים ואחר כך נובל, כי לא יֵענשו מיד, אלא יצליחו בעניני העולם הזה, וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן – פועלי האוון, המרשיעים בענינים שבין אדם לחבירו, לא יספיקו אפילו להוציא פרחים, אלא רק יציצו ציץ, כיון שה' מכחיד אותם קודם שיספיקו להרע לאחרים יותר מידי, אך עדיין יש לשניהם הצלחה מסוימת בעולם הזה, ואמנם לפי האמת הצלחה זו היא לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד – כדי שיושמדו בעולם הבא, שהוא העולם האמיתי, ואת זה לא יבינו הבער והכסיל, כיון שבעולם הזה ה' מסתיר את הנהגתו הניסית, ועל ידי זה יש מקום לבחירת האדם בין טוב לרע, כי אינו רואה בגלוי את הנהגת ה', ויכול הוא לטעות כמו הבער והכסיל ולחשוב שהעולם נוהג כמנהגו בדרכי הטבע ללא השגחת ה', ומתוך כך שייך שכר לצדיקים המקיימים מצוות, ועונש לרשעים.
(ט) והגם שהרשעים יפרחו ופועלי האוון יציצו ציץ, אין ה' ממהר להענישם, כי מלך בשר ודם ימהר להעניש את המורדים בו מחשש שלאחר זמן לא תשיג אותם ידו, או שימות ולא יספיק להענישם, וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ, כלומר, אתה מרומם ועליון וקיים לעולם, ותוכל להענישם מתי שתרצה, ולכן תשאיר אותם בעולם הזה כדי להשאיר את הבחירה ביד בני האדם, שיוכלו לטעות בין טוב לרע, ולסבור שאין הרשעים נענשים.
(י) כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ, יְיָ, לא יתקיימו לעולם, הן מדרכי ההשגחה, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ – מחמת שהם אויביך, יֹאבֵדוּ מהעולם בהשגחתך הפרטית, וגם מדרכי הטבע, כי יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כלומר, מחמת פעולותיהם הרעות זה לזה יתפרדו ויתקוטטו זה עם זה, עד שיאבדו מהעולם.
(יא) ובאותה שעה שיאבדו הרשעים מהעולם, וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי – קרן הצלחתי הגשמית תתרומם משפלותה, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן – הגם שאהיה בלוי וזקן אתרענן בשמן משחת הקודש, להצליח בהצלחה נפשית, רוחנית.
