שיעור 561, ספר תהילים, פרק קיט, לג-לו
(לג) הוֹרֵ֣נִי יְ֭הוָה דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב׃
(לד) הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־לֵֽב׃
(לה) הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְו͏ֹתֶ֑יךָ כִּי־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי׃
(לו) הַט־לִ֭בִּי אֶל־עֵֽדְו͏ֹתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע׃
(לג) אמנם, אף שארוץ בדרך המצוות, הרי דרך החוקים נעלמת ממני, כי איני משיג את טעמם ותכליתם, ולכן אבקש, הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב – עד סוף ימי (כי לשון 'עקב' מורה על סיום וסוף).
(לד) הֲבִינֵנִי – עזור לי להבין את דברי התורה לעומקם, באופן שאוכל להבין דבר מתוך דבר, ובכך תהיה לי תועלת בשני ענינים, וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ – אשמור את דברי התורה בשמירה מעולה יותר (לשון 'נצירה' היא יותר מסתם 'שמירה), כי אמנם ללא הבנה יזהר האדם מלעבור על רצון ה', אך על ידי הבנת הדברים ינצור את המצוות כנוצר דבר יקר, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב, כי ללא הבנה שומר האדם את המצוות מיראת העונש או מתקוות השכר, ואילו על ידי הבנתם אשמרם בכל ליבי, כי אדע את חשיבותם הגדולה.
(לה) אף שאמר לעיל (פסוק ל"ב) "דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ", זהו בדרך הגדולה והכללית של המצוות, אך עתה מוסיף לבקש, הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ – באותן נתיבות קטנים ופרטיים שיש בכל מצוה ומצוה, על שורשיה וטעמיה והלכותיה, שאותם אי אפשר להשיג לבד, ולכן לא אוכל לרוץ בהם במהירות, אבקש שתדריך אותי ללכת בהם כראוי, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי – במעשה המצוה עצמו אני חפץ, ולא בשכר המצוה, כי העושה את המצוה רק כדי לקבל שכר אינו מדקדק בפרטי המצוה כראוי, אך החפץ במצוה מצד עצמה, יבקש להשיג את כל פרטיה, טעמיה ודקדוקי הלכותיה.
(לו) על ידי ההתבוננות ב'עדויות', שהם סיפורי התורה המורים על כך שה' נותן שכר טוב לצדיקים, קרוב הדבר שיטה לב האדם לעבוד את ה' מתוך תקוות השכר, ולכן אבקש, הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, שתהיה התבוננותי ושמחתי בהם מצד עצמם, שאראה את השגחת ה' ורוב טובו וחסדיו, וְאַל אֶל בָּצַע – ולא אטה מחמתם לעבוד את ה' מתוך אהבת בצע ותקוות שכר.
