שיעור 568, ספר תהילים, פרק קיט, סא-סד

(סא) חֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי תּ֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃

(סב) חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֗֝ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃

(סג) חָבֵ֣ר אָ֭נִי לְכָל־אֲשֶׁ֣ר יְרֵא֑וּךָ וּ֝לְשֹֽׁמְרֵ֗י פִּקּוּדֶֽיךָ׃

(סד) חַסְדְּךָ֣ יְ֭הוָה מָֽלְאָ֥ה הָאָ֗רֶץ חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

(סא) וגם בעת שחֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי – עשו אותי טרף לשיניהם (כמו "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד"), ורדיפות אלו מונעות את לימוד התורה בעיון, כי הלימוד צריך צלילות הדעת, אף על פי כן תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי.

(סב) גם שנת הלילה לא מנעה אותי מהדביקות בה', כי בכל חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם, לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, כי ה'לילה' הוא הזמן שבו מעניש ה' את הרשעים, וקמתי להודות על כך שמשפטיך נעשים בצדק.

(סג) מלבד זאת שקיימתי בעצמי את המצוות, כינסתי גם חבורות רבות של בני אדם שיקיימו את המצוות, כי על ידי זה מתרבות הזכויות לפי רוב העושים, וחָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ, וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ, כי הייתי חבר בכל חבורה כזו של מצוות.

(סד) עד אשר על ידי זה חַסְדְּךָ יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ, כי ככל שהתרבו החסידים ואנשי מעשה כן הגדלת את שפע החסדים שלך, ולכן אבקש שבזכות זה חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי – למד אותי את טעמי החוקים.