יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 63, ספר ירמיהו, פרק ז, כז-לד

כז וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ אֵלֶ֑יךָ וְקָרָ֥אתָ אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יַֽעֲנֽוּכָה׃ כח וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֤ה הַגּוֹי֙ אֲשֶׁ֣ר לֽוֹא־שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָֽקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָֽאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם׃ כט גָּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְהוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דּ֥וֹר עֶבְרָתֽוֹ׃ ל כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵֽי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ׃ לא וּבָנ֞וּ בָּמ֣וֹת הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹֽתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָֽלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ לב לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹֽא־יֵאָמֵ֨ר ע֤וֹד הַתֹּ֨פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַֽהֲרֵגָ֑ה וְקָֽבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֽוֹם׃ לג וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַֽחֲרִֽיד׃ לד וְהִשְׁבַּתִּ֣י ׀ מֵֽעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצוֹת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(כז) וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ, אלא יתרחקו ממך. וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם שיתקרבו אליך, וְלֹא יַעֲנוּכָה.

(כח) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהָיו, כאשר דיבר אליהם בדברים המעוררים את השכל וההבנה, וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר כאשר ייסר אותם בעונשים, אם כן אָבְדָה הָאֱמוּנָה, וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם לגמרי, שאינם אומרים זאת אפילו מהשפה ולחוץ.

(כט) לכן קורא הנביא ואומר, גָּזִּי נִזְרֵךְ – תלשי את שער ראשך וְהַשְׁלִיכִי, וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם – במקומות הגבוהים, בפרהסיא קִינָה, ועיקר הקינה תהיה על כִּי מָאַס ה', וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ, מחמת חטא עבודה זרה, שהוא המאוס ביותר בעיני ה'.

(ל) כִּי עָשׂוּ בְנֵי יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי, נְאֻם ה', והגדילו לחטוא עד אשר שָׂמוּ את שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, לְטַמְּאוֹ.

(לא) והגדילו לעבוד עבודה זרה בדברים חמורים וקשים יותר ממה שיש בעבודת ה', וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת, אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם, כדי לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר אנוכי לֹא צִוִּיתִי שיעבדו לפני בדברים אלו, ולא מפני שחששתי שלא ישמעו בקולי, אלא וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי כלל לבקש דברים כאלו, כי דבר זה משוקץ בעיני.

(לב) לָכֵן, הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם, כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה, וְקָבְרוּ את המתים בְתֹפֶת, מֵאֵין מָקוֹם – עד אשר לא ישאר שם מקום עוד.

(לג) וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, כי לא יהיה עוד מקום קבורה, וְאֵין מַחֲרִיד.

(לד) והגם שבדרך כלל אחרי המלחמות נעשים זיווגים רבים בין האלמנות שנהרגו בעליהן, והאנשים שמתו נשותיהן, ומשתדלים להינשא ולהעמיד תולדות כדי ליישב את הארץ, כאן לא יהיה כן, אלא וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?