שיעור 666, ספר תהילים, פרק קמט, א-ה

(א) הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים׃

(ב) יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי־צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם׃

(ג) יְהַֽלְל֣וּ שְׁמ֣וֹ בְמָח֑וֹל בְּתֹ֥ף וְ֝כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ׃

(ד) כִּֽי־רוֹצֶ֣ה יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּֽישׁוּעָֽה׃

(ה) יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃

פרק קמט

במזמור הקודם סיים בתהילת החסידים, שהם הקרובים אל ה', ועתה קורא להם לשיר לה' שיר חדש על תהילת ה', שהוא משרה שכינתו בקרבם:

(א) הַלְלוּ יָהּ, אתם, החסידים הקרובים אל ה', שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, על כך שתְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים, כי החסידים הם המהללים אותו על כך שזכו להיות קרובים אליו.

(ב) ואז, בעת אשר יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו – כלל ישראל ישמחו על כך שה' עשה אותם לו לעם, אז בְּנֵי צִיּוֹן, שהם החסידים הקרובים אל ה', יָגִילוּ בְמַלְכָּם, ולשון 'גילה' מורה על שמחה מתחדשת, כי הם ישיגו בכל פעם מדרגה גבוהה יותר, וילכו מחיל אל חיל בהשגת ה'.

(ג) יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל – בעיגול של מרקדים, בעת אשר בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ.

(ד) כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ – בכל עם ישראל, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה – אבל את הצדיקים, הענוים שבה, יפאר בישועתו, עד שה' יהיה להם לפאר וכבוד.

(ה) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד – בכבוד הגדול הזה שיכבד אותם ה', ובכבוד ה' החופף עליהם תמיד, עד אשר גם כאשר ישכבו לנוח לאחר המחול, עדיין יְרַנְּנוּ בשמחה עַל מִשְׁכְּבוֹתָם (ורומז בכך שגם בעת השכיבה והמיתה, ירננו החסידים, כי מי שדבק בה' בחייו הרי הוא מת במיתת נשיקה, ובאותה שעה הוא דבק בה' בשמחה ורננה).