שיעור 98, ספר דניאל, פרק י, יט-כא

יט וַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַֽחֲזָ֑ק וּֽכְדַבְּר֤וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָאֹ֥מְרָ֛ה יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי׃ כ וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֨עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַֽאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא׃ כא אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָֽרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִֽיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם׃

֍           ֍            ֍

(יט) וַיֹּאמֶר המלאך לדניאל, אַל תִּירָא אִישׁ חֲמֻדוֹת, שָׁלוֹם לָךְ, חֲזַק וַחֲזָק – התחזק בכוחות הגוף והתחזק בכח השכל, וּכְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי, וָאֹמְרָה יְדַבֵּר אֲדֹנִי, כִּי חִזַּקְתָּנִי, ומוכן אני לשמוע את הדברים.

(כ) וַיֹּאמֶר, הֲיָדַעְתָּ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ, אין זה רק מחמת שהתענית על הדבר, וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס, כי עוד עתידים לעמוד שלשה מלכים לפרס, ויצטרך להלחם על כך שיתהפך לבבם לטובה על ישראל, וַאֲנִי יוֹצֵא – אצטרך לצאת מלהיות אצל המלכים ולהשפיע עליהם שינהגו בטובה עם ישראל, והטעם לכך, וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא, ולא אוכל להלחם בו ולהפוך את לב מלכי יון לטובה.

(כא) אֲבָל, אף שלא אוכל לפעול בדבר, לכל הפחות אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת, שכבר נגזרה גזירה זו ולא ניתן לבטלה, וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה, להלחם במלכות יון, מאחר ונגזר שיהיה להם כח וסיוע מן השמים, כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם, שמצד זה שהוא השר הממונה על ישראל, יוכל לסייע להם בדרך נס שלא יכלו לגמרי.