שער הפרישות, פרק ז
השער התשיעי, שער הפרישות
פרק שביעי
ראיתי, אחי, מליצה נמרצת בענין הפרישות לאחד מן החסידים, אשר הוא מצווה בה את בנו, וישרה בעיני, ושמתיה חתימה לשער הזה, כמו שמצאתיה, תחת תוכחתי לך והורותי אותך. הבן אותה והסתכל בה, תגיע אל הטוב והישר בעזרת הא-ל, וזאת היא: ואתה, בני, ישימך האלקים מאותם אשר ישמעו ויאזינו, ויאזינו ויחשבו, ויחשבו וידעו, וידעו ויעשו. ואל ישימך מן האנשים הטובעים בתעות, השכורים ביין הסכלות, אשר העבידם היצר ומשל בם העולם וגברו עליהם התאוות, ונטו בהם אל התענוגים, והסיתום המאויים, והשיאתם החמדה, והם באפלתם נחבטים ובמרוצת טעותם שבים. ישמעו ולא יאזינו, ויאמרו ולא יעשו, בקשו המנוחות ונפלו באנחות, השתדלו להשיג הנעימות והשיגו היסורים הקשים, ונפשותם עייפות וגופותם יגעות, דעותם שלולות ובינותם מנופצות. יקבצו הזהב האובד והכסף החולף ויורישוהו האויבים, ומחזיקים הארמונות ושוכנים בקברות, ובונים בתים אשר לא ישבו בהם, ויקבצו ממון שלא ישתמשו בו, קובר כל איש מהם את אביו ובנו, ואינו עושה מעשה הקיים לנצח, שוכח קצו וזוכר מאוייו.
והסתכל, בני, במי שהרחיב הבורא את לבו, והמשילו במחשבתו ופקח עיניו בטוב לו, והראהו הדרך הישרה וקרבהו אליה, בטוחים ממנו בני אדם והוא בטוח בהם, והשלים עמהם ונצל מהם, יעבדו בני האדם את יצרם ואילו הוא יעבוד את אלוקי השמים והארץ, המחיה, הממית, הבורא, החונן, אשר אין אלוה מבלעדיו. כמה בינם ובין אנשים ברו מצפוניהם וזכו חובותם, ועיניהם נחות וליבם בטוח, והם בזכר האלוקים משתעשעים בבדידות, ומודים על טובתו בכל ענין. הגיעו אל מרגוע האמת על בסיסה, ויצאו ממנוחה אל שעשועים, לא טרדם מאויים ולא אחרם אורך קצם. והם ליום המוות נחפזים, ומאחריתו נשמרים, קרואי אלוקים ומשחריו ומייחליו ועובדיו, דוברי אמת ולוהגי צדק, מבלי מורא שלטון ולא ממשלת שטן. יקרים יותר מכל אדם, ושמורים יותר מכל עם, ותפארתם ומעלתם גדולה מכולם. מכובדים בבתי האלוקים וגדולים בעיני הברואים, אין טורד אותם מזכר האלוקים, ואין מה שמעכבם מלהודות לו, לשונותם רגילות בהלל והודאה, וליבותם מלאות בבר וביחוד. התנכר להם העולם והכירוהו ודרכו בו וספרוהו, לא נעלם מעיניהם בגדו ולא נסתרה מהם תרמיתו, לבש להם בגדי חמודותיו ויחשבוהו שולל, והתרפה להם וימצאוהו מוכרח, שחק אליהם ויגערו בו, ורצה להטותם ונטו מעליו, השקיפו על רוע מעלליו והתבאר להם גנות מעשיו, ואין לו שלטון עליהם ולא דרך להתקרב אליהם. הם בחירי האלוקים, הברים וסגולת החסידים, בעלי הרואות הפקוחות והמשאלות היקרות והיגיעות הרצויות, ובעלי הנפשות היראות. בטחו באלוקים וסחרו עמו והרוויחו, בררו מצפונם ונבררו, וזכו ליבותם ונבחרו, הצטיידו ביראה בדרך ועל ידי זה נצלו, ורכבו מרכבות המעשים והגיעו, פגעו בשמחה מתמדת וששון לא ישתנה, נמלטו ממעמד החשבון, ובטחו מהייסורים.
ואתה, בני, בחר הטוב לנפשך, טרם שיגיע הזמן שתוכל בו רק להתחרט ולדאוג, חרטה אשר לא תועיל, ודאגה אשר לא תכלה. האלוקים יורנו ואותך הדרך הישרה ויטה אותנו אל נתיב ההצלה ברחמיו ורוב חסדיו, אמן.
וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"
(הקדמת המחבר)
