שער הקנאה (ד)
פרק ארבעה עשר – שער הקנאה
כתוצאה ממידת הקנאה, תבוא המחלוקת. כמו שתראה בקורח, שקנא בכבוד אליצפן בן עוזיאל, ומתוך כך נאבד מן העולם הוא וסיעתו וכל משפחותיהם, אפילו תינוקות קטנים.
הקנאה לבני אדם – כחולי הגוף. וכבר אמר החכם לבנו, 'השמר לך מן הקנאה, כי היא ניכרת בך, שפניך משתנים מרוע לבך. ואותו האיש שאתה מקנא בו – שמח בצרת לבך. ולמה אתה תשמח את שונאך, וינקום בך'?
המקנא, כאילו הוא חומס את נפשו, כי הוא מתעצב תמיד, ושכלו מתחסר. ומרוב קנאה הטמונה בקרבו – אין לבו פנוי ללמוד ולהתפלל בכוונה, ולעשות מעשים טובים.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
