תועליות הרלב"ג, ספר מלכים (טז)

ספר מלכים

והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו

יב. להודיע כי הסבה שחטא אביה בן רחבעם הייתה היותו בן אשה רשעית, והיא מעכה בת אבישלום (בן דוד המלך), כי היא עשתה מפלצת לאשרה כמו שנזכר אחר זה. ומכאן יש לנו ללמוד על רוע אבשלום, כי הכתוב יחס אותה לו כיון שהיתה דומה לו ברשעות.

יג. להודיע כי שנות רשעים תקצרנה ואורך ימים לעובדי השם יתברך, ולכן תמצא כי אבים הרשע לא חי במלכות כי אם שלש שנים. ואילו אסא מלך יהודה, שעשה הישר בעיני ה', האריך ימים על ממלכתו. ולזאת הסבה גם כן תמצא שכבר ראה אסא בימיו כמו שמנה מלכים בישראל, והם ירבעם, ונדב, ובעשא, ואלה, וזמרי, ותבני, ועמרי, ואחאב.

יד. ללמדנו שאין ראוי לאדם שיבטח על בשר ודם, אלא ראוי שישים בה' מבטחו, כל שכן כשמצא עצמו כבר נעזר בו יתברך, ולזה תמצא שנענש אסא בשעה ששם בשר זרועו ושלח אל בן הדד מלך ארם כסף וזהב כדי שיפר את בריתו עם בעשא מלך ישראל, כדי שיסור מעליו. ונראה שמחמת כן נענש גם במה שחלה ברגליו.

טו. לבאר עוצם השגחת ה' יתברך בישראל, בעבור בריתו עם האבות, עד שכבר תמצא שאף על פי שיהיו ישראל ראויים שיסתיר ה' פניו מהם ויעזוב אותם מצד עוצם חטאתיהם, הנה כאשר נגלה לשם יתברך כי לרוב חטאותיו של אחאב מלך ישראל יקרה שיסורו ישראל לגמרי מאחרי ה', הראה להם אז ענינים שונים שיקחו בהם מוסר, וזה בהדרגה, כי תחילה הראה לאחאב וישראל אמיתות דברי הנביאים וקללותיהם, כי ראו שהקללה שקלל יהושע מי שיבנה יריחו נתקיימה, וזה להם לאות כי הקללות הכתובות בתורה למי שלא יקיים את דבריה גם גן יתקיימו. ולפי שלא לקחו בזה מוסר, הראה להם ה' מקללות אליהו הנביא, שהם התקיימו תכף אם לא ישובו אל ה', ולכן אמר אליהו אל אחאב שלא יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דבר ה'. וכאשר ראה שלא לקחו מוסר בזה, סיבב שישוב אליהו אל אחאב ויעשה מה שציוהו ה' לעשות כדי להוכיח כי ה' הוא האלקים על ידי המופתים שהראה. וכאשר ראה ה' כי לא נכנע אחאב בזה, הראה לו נפלאות בעשיית הטובות, כדי שידע שהוא ה', ושלח לו על ידי הנביא נבואה לטובה, עד שניצח אחאב במתי מעט את מלך ארם עם כל המלכים אשר היו איתו, ועשה לו כן פעם שניה, כדי שתתחזק בלבו האמונה בה', ובכל זאת אחאב לא לקח מוסר, ולכן קרה לו מהרע מה שקרה.