תועליות הרלב"ג, ספר שמואל (מב)
ספר שמואל
והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
ד. להודיע כי כאשר יחדש ה' דבר בדרך ההשגחה הפרטית יהיה מתחדש על יד מלאך אשר ישולח מאתו לצורך זה, כמו שנאמר 'וירכב על כרוב ויעף'.
ה. להודיע כי כשיביא ההכרח שיחדש ה' רעות כדי להציל את אוהביו, יסודרו ממנו ענינים להיטיב לאוהביו ומהם יתחדש רע במקרה לאויביו, כשהיה אפשר שתושלם התכלית הרצויה באופן זה, כדי ללמדנו שה' מרחיק עשיית הרעות כפי מה שאפשר, כי מה שיתחדש ממנו תמיד הוא הטוב. והנה כמו שהעננים שיהיה מהם מטר הם המתחדשים לתכלית טוב, להרוות את הארץ ולהצמיחה, ויקרה מהם רע במקרה כמו הברד והרעמים והברקים והלפידים, כן ייטיב ה' לאוהביו בדברים הטובים, ויקרה מהם רע לאויביהם, וכמו שנאמר 'וישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו חשרת מים עבי שחקים מנגה נגדו בערו גחלי אש, ירעם מן שמים ה" וגו'.
ו. ללמדנו שמי שירצה להשיג מבוקשו ולנצח את אויביו, ראוי שישתדל בזה בעת שיהא אויבו קשה יום, כי אז יתכן יותר להשיג המבוקש, כאומרו 'אל תתחר במצליח דרכו', שמשמע מכך כי מצד היותו מצליח – ינצח, ומזה יתבאר שהקשה יום ראוי שינוצח. ולזה אמר דוד בספרו את השגחת ה', 'יקדמוני ביום אידי ויהי ה' למשען לי', כאילו יאמר שהם התחכמו להרע לו בעת היותו נכון לקבל את הרע, והיה ראוי שינצחוהו, לולא ה' שעזר לו.
ז. להודיע שההשגחה הפרטית מה' תדבק באדם מצד שמירתו את דרכי ה' והתנהגו בתורתו והתבונן בה תמיד, כי זה יביא אל קנין השלמות האנושי בתכלית מה שאפשר, אשר הוא סיבת דבקות ההשגחה. ולכן אמר דוד בספרו חוזק דבקות ההשגחה האלהית בו 'גמלני ה' כצדקתי כבור ידי ישיב לי, כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי מאלהי, כי כל משפטיו לנגדי וחקותיו לא אסור ממנה', הורה בזה כי הוא מתהלך בדרכי הש"י ומתבונן בחקותיו ומשפטיו.
ח. לבאר מדוע נענש שאול יותר מדוד, על אף שחטאו של דוד היה גדול יותר, והיינו כיון שדוד היה הולך בכל דרכיו בדרכי ה', ומתנהג בתכלית השלימות והחסידות, ונכשל רק במעשה בת שבע, וכתוצאה מכך בהריגת אוריה החיתי, ובפרט שהיה קצת הצדקה להריגתו בהיותו כמורד במלכות. ומיד כשהוכיח אותו נתן הנביא הודה דוד ואמר חטאתי לה'. אבל חטא שאול היה נראה יותר כנגד ה', כי היו דברים נוספים בהנהגתו שלא היו בתכלית היושר והחסידות, ולכן גם בתחילה התנצל שאול בפני שמואל בדברים שאינם נכונים. ולכן אמר דוד 'עם חסיד תתחסד, עם גבר תמים תתמם, עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל'.
