תורת הבית, מאמר 'עת לעשות' (ב)
מי שברכו ה' בעשירות, אין די בכך שיחזק את עצמו בלבד, כיון שבממון שחננו ה' יוכל לפעול גדולות לחזק ישיבות קדושות, ולהחזיק ביד תלמידי חכמים, ועל ידי זה יקנה לו בנים אהובים לה', כי כידוע כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ואין שיעור לגודל הזכות של ענין זה בזמנינו, לעשות יסוד וקיום לדת.
אך אשרי הנבון הממהר לעשות את הדברים הללו, כמו שאמרו חז"ל לעשות כן עד שאתה מוצא עם מי לעשות, ומצוי לך לעשות, והממון עדיין בידך, כי אין אדם יודע מה ילד יום. ואשרי המשכיל שיזכוהו מן השמים לאחוז בענין נשגב זה.
"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי
חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם".
(נפש החיים)
חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם".
(נפש החיים)
