תפילת שחרית, הודו (א)

הודו

הוֹדוּ – תנו הודיה לַה', קִרְאוּ והכריזו בִשְׁמוֹ לפרסמו בעולם , הוֹדִיעוּ בָעַמִּים את עֲלִילוֹתָיו – מעשי גבורותיו ונפלאותיו.

שִׁירוּ לוֹ בפה, זַמְּרוּ לוֹ בכלי שיר, שִׂיחוּ זה עם זה לספר בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו אשר עשה עמכם.

הִתְהַלְלוּ והתפארו בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ – כי הוא עוזר לכל הבוטחים בו, ולכן יִשְׂמַח לֵב של מְבַקְשֵׁי ה'.

דִּרְשׁוּ וּבַקְשׁוּ את קרבת ה' וְעֻזּוֹ – שיראה לכם את יכולתו וכוחו, בַּקְּשׁוּ את הארת פָנָיו תָּמִיד (-שלא יסתירם מכם).

זִכְרוּ את נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עמכם, את מֹפְתָיו אשר עשה במצרים ובמדבר ובכניסתכם לארץ, וּמִשְׁפְּטֵי הנקמה בגוים שעשה במאמר פִיהוּ.

(ומי יזכור כל זאת-) אנחנו זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב שאנו בְּחִירָיו של מקום (-שבחר בנו מכל העמים להיות לו לעם).

נתפאר בו כי הוּא ה' (-אדון הכל) אֱלֹהֵינוּ – המייחד אלהותו עלינו, אף כי בְּכָל הָאָרֶץ שולטים מִשְׁפָּטָיו ודיניו.

זִכְרוּ לְעוֹלָם את בְּרִיתוֹ – התורה אשר נתן לנו בכריתת ברית, שהוא דָּבָר אשר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר – לאחר שעברו אלף דורות.

גם זִכְרוּ לעולם את הברית אֲשֶׁר כָּרַת אֶת (-עִם) אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ על אותו הדבר נתן לְיִצְחָק –

וַיַּעֲמִידֶהָ – וקבע זאת לְיַעֲקֹב לְחֹק קבוע, לְיִשְׂרָאֵל העמידו להיות בְּרִית עוֹלָם-

(וזוהי הברית והשבועה-) לֵאמֹר – שאמר לכל אחד ואחד מהם: לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן, והיא תהא חֶבֶל (-חלקת) נַחֲלַתְכֶם.

(ואימתי הבטיח לכם זאת?-) בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר – אנשים ספורים, כִּמְעַט – כאשר מעטים היו וְגָרִים בָּהּ – כְּגֵרִים.

(ואף כגרים לא האריכו בה ימים, אלא-) וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי (-מֵעָם אל עָם), וּמִמַּמְלָכָה אחת נדדו אֶל עַם אַחֵר.

(ואף שדרך בני המדינה לעשוק את הגר הבא לדור שלא בקביעות, בכל זאת גם אז-) לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם ולהזיקם, וַיּוֹכַח – וייסר עֲלֵיהֶם (-בגללם) מְלָכִים שבקשו לפגוע בהם.

והזהירם ואמר להם: אַל תִּגְּעוּ לרעה בִּמְשִׁיחָי – בגדולים ובחשובים שלי, וּבִנְבִיאַי (-הם האבות הקדושים) אַל תָּרֵעוּ – אל תגעו לרעה (-כל זאת הוא מעלילותיו ונפלאותיו אשר הראה לכם).