תפילת שחרית, ובא לציון (קיב)

ובא לציון

(זהו תרגומו של פסוק זה:) וּמְקַבְּלִין – ונוטלים רשות דֵּין מִן דֵּין – זה מזה וְאָמְרִין – ואומרים לפני ה': קַדִּישׁ (-קדוש) בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה – בשמי השמים העליונים שם בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ – בית שכינתו, קַדִּישׁ (-קדוש) עַל אַרְעָא – על הארץ שהיא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ – מעשה גבורתו, קַדִּישׁ (-קדוש) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא – לעולם ולעולמי עולמים, יְהֹוָה צְבָאוֹת, מַלְיָא כָל אַרְעָא – מלאה כל הארץ זִיו יְקָרֵהּ (-כבודו).

וַתִּשָּׂאֵנִי – ונשאה אותי (-יחזקאל הנביא) רוּחַ ממקום עמידתי וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי (-מאחורי) קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל האומר: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ – מן המקום בו הוא שוכן (-שאין יודעים היכן הוא).

(זהו תרגומו של פסוק זה:) וּנְטָלַתְנִי (-ותשאני) רוּחָא וְשִׁמְעֵית בַּתְרַי (-מאחורי) קָל זִיעַ (-רעש) סַגִּיא (-גדול) דִּמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין: בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהֹוָה (-כבודו של ה') מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ – ממקום בית שכינתו.

יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.

(זהו תרגומו של פסוק זה:) יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵם (-קיים) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל (-ויעקב) אֲבוֹתֵינוּ, שָׁמְרָה נא זכות זֹאת של אמירת סדר הקדושה – שתעמוד לנו לְעוֹלָם, לתקן לְיֵצֶר (-לפעולת) מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ ישראל – שיהיו רק טובים, וְהָכֵן – וכוון את לְבָבָם שיהיה מיוחד אך ורק אֵלֶיךָ – לְעָבְדֶּךָ.