תפילת שחרית, ובא לציון (קיט)

ובא לציון

הוֹשִׁיעֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מיד אויבינו וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם אשר אנחנו פזורים ביניהם, לבוא לארץ ישראל לְהֹדוֹת שָׁם לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ ולהתפאר בִּתְהִלָּתֶךָ – בכך שאנו מהללים אותך על כל הטובות שגמלתנו.

ואזי יגידו המברכים: בָּרוּךְ הוא יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (-המשגיח עליהם בהשגחה מיוחדת מתוך אהבה וחיבה) בכל העולמות מִן הָעוֹלָם הזה וְעַד הָעוֹלָם הבא, וְאָמַר אז כָּל שאר הָעָם: אָמֵן – אמת הוא השבח הזה, הַלְלוּ יָהּ – הללו כולכם את ה'!

בָּרוּךְ הוא יְהֹוָה המאיר בזיו שכינתו מִצִּיּוֹן, שהוא שֹׁכֵן – שהשרה שכינתו בעיר יְרוּשָׁלָיִם, בשבח זה כולכם הַלְלוּ יָהּ.

בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים שהוא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (-המשגיח עליהם בפרטות וחפץ בטובתם, ולכן הוא-) עֹשֵׂה למענם נִפְלָאוֹת שרק הוא לְבַדּוֹ יכול לעשותם.

וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ (-השם הראוי לכבודו – שֵׁם הוי"ה ב"ה) לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא לעתיד כְבוֹדוֹ של מקום אֶת כָּל הָאָרֶץ כולה – שכולם יכירו במלכותו, אָמֵן וְאָמֵן – אמת ונכון הוא הדבר (-כפל שני פעמים 'אמן' לחיזוק הדבר, כי מאמינים אנו בלא שום ספק שאכן יהיה הדבר, ואף אם יתמהמה נחכה לו).