תפילת שחרית, ובא לציון (קכא)

ובא לציון

הוּא ה' שהוא רַחוּם יְכַפֵּר לנו על עָוֹן, וְלֹא יַשְׁחִית את האדם לכלותו, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב ולהחזיר את אַפּוֹ וכעסו מהאדם פעמים רבות, ואף כשנפרע ממנו הרי וְלֹא יָעִיר (-לא יעורר) את כָּל חֲמָתוֹ בפעם אחת, אלא נפרע ממנו מעט מעט.

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי הלא הינך טוֹב לכל הבריות וְסַלָּח (-סולח תמיד לחוטאים), וְרַב (-ומרבה לעשות) חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ בתפילה בעת צרתם (-ואפילו ששבו אליך רק בעת צרה, רד"ק).

צִדְקָתְךָ – הצדקה שאתה עושה עמנו, היא צֶדֶק – צדקה נצחית הקיימת לְעוֹלָם וָעֶד, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת וקיימת לעד.

תִּתֵּן אֱמֶת – תְּאַמֵת ותקיים את הבטחתך שהבטחת לְיַעֲקֹב בבית אל – "כי לא אעזבך" (בראשית כח, טו), והוא יהיה שכר חֶסֶד אשר לְאַבְרָהָם – של אברהם (-אשר צוה את בניו לעשות משפט וצדקה ולשמור דרך ה', כלומר, קיום הבטחת יעקב לנו, תהיה תשלום גמול חסדו של אברהם, רש"י), ככל אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אברהם ויצחק מִימֵי קֶדֶם – משנים רבות – בעקידת יצחק.