תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (כב)

פסוקי דזמרה

ה' הוא הַשָּׂם בכל גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם מן האויבים (-כי מרוב פחדם מִמֵּךְ יחפצו לחיות מעתה בשלום עמך), חֵלֶב – ובמיטב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ.

(ולפי שסיבת הצלחת התבואה והשובע הוא ע"י הגשם והשלג, לכן מזכיר כי-) ה' הוא הַשֹּׁלֵחַ את אִמְרָתוֹ – מאמרו וציוויו (-להביא הגשם) אָרֶץ, ולא יתעכב אלא עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ להתקיים מיד.

הוא הַנֹּתֵן על הארץ שֶׁלֶג לבן ורך כַּצָּמֶר, כְּפוֹר (-הוא כעין השלג היורד בשחר בעת הקור, מפרשים) מרובה כָּאֵפֶר יְפַזֵּר על פני הארץ, כדי להשביח את הקרקע.

מַשְׁלִיךְ את קַרְחוֹ כְפִתִּים – כמו פתיתים, לִפְנֵי קָרָתוֹ – הקור היוצא ממנו מִי זה יַעֲמֹד ויתקיים (-ייחס את הקרח והקור אל הקב"ה ואמר 'קרחו' 'קרתו', להגיד שהכל הוא דברו ומצוותו, ואין שום דבר במקרה, רד"ק).