תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (כז)

פסוקי דזמרה

יַעְלְזוּ וישמחו חֲסִידִים בְּכָבוֹד הנצחי שיבוא אז להם, יְרַנְּנוּ לה' אף בהתבודדם בלילה עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.

את רוֹמְמוֹת אֵל ידברו בִּגְרוֹנָם בקול רם, וְחֶרֶב – וזה יהיה לחרב בעל פִּיפִיּוֹת (-שיש לה שתי פיות, שהיא חדה משני צדדיה) בְּיָדָם – להתגבר על גוג ומגוג אויביהם (-שבזכות התפילה ינצחו את אויביהם) –

ובכח זה יוכלו ישראל לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם שהרעו והצרו להם, להביא תּוֹכֵחֹת (-יסורים) בַּלְאֻמִּים הללו.

לֶאְסֹר ולקשור את מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים (-באזיקים) וְנִכְבְּדֵיהֶם ושריהם לקשור בְּכַבְלֵי בַרְזֶל (-להנקם מהם בעודם בחיים) – לַעֲשׂוֹת בָּהֶם אותו מִשְׁפָּט ודין אשר כָּתוּב בדברי הנביאים (יחזקאל כה, יד: 'ונתתי את נקמתי באדום'), ונקמה זו הָדָר ותפארת הוּא לְכָל עם ישראל חֲסִידָיו, ועל כל הניסים הללו הַלְלוּ יָהּ!