עניני חומש / פרק כ
בגודל ענין החזקת לומדי התורה, מובא בחז"ל שרבי מאיר היה מרויח שלשה סלעים בשבוע, באחד היה אוכל ושותה, ובאחד היה קונה צרכי בגדיו, ובאחד היה מפרנס תלמידי חכמים. שאלוהו תלמידיו, מה תניח לבניך לאחר מותך. אמר להם, אם יהיו צדיקים, הרי כבר נאמר 'ולא ראיתי צדיק נעזב', ואם לא, איני רוצה להוריש ממון לשונאי ה'. […]
עניני חומש / פרק כ
עוד מבואר בפוסקים, שתקנת חכמים שלא יבזבז האדם יותר מחומש, היינו רק בנתינה לצדקה, אבל בהחזקת תורה רשאי לתת יותר, והטעם הוא כיון שבנתינה זו יש לו שכר בלימוד התורה שנעשה על ידו, וכמו ששבט זבולון היה מפרנס את שבט יששכר כדי שיעסקו בתורה, וזכה שיהיה לו חלק בתורתו של יששכר. ולכן לא שייך להגביל […]
עניני חומש / פרק כ
יש אומרים, שהדין שאין לאדם לבזבז יותר מחומש נכסיו לצדקה הוא רק כשמחפש בעצמו עניים, אבל אם באו לפניו עניים הזקוקים לאוכל או לבגדים, רשאי להאכילם לשובע ולתת להם בגדים כדי מחסורם, ומידת חסידות היא. ואם נוגע הדבר לפיקוח נפש, כגון שבוי שעשוי למות בשבי אם לא יפדוהו, או רעב ללחם וכדומה, שיש בזה משום […]
עניני חומש / פרק כ
חז"ל תיקנו שהמפזר מממונו לצדקה, לא יבזבז יותר מחומש נכסיו, שמא יהיה עני ויצטרך לבריות. אמנם משמע מדברי הפוסקים שאדם שהוא עשיר מופלג רשאי לפזר לצדקה יותר מחומש, ועליו לא היתה תקנה זו. וכן מותר לאדם לפזר יותר מחומש לצדקה סמוך למיתתו, שאז לא שייך החשש שיצטרך לבריות.
עניני מעשר כספים / פרק יט
כפי שהתבאר, מידה יפה בצדקה לתת חומש מנכסיו, ולא רק מעשר. אמנם, יש אומרים שבמקרים מסוימים אין זו רשות, אלא חייב האדם להפריש חומש מנכסיו, והיינו במקרה שידוע לו שיש בעירו אלמנות, יתומים, או סתם עניים הרעבים ללחם או זקוקים לבגדים ואינם יכולים להושיע את עצמם, שאז חייב כל אדם מעיקר הדין להפריש חומש מנכסיו […]
עניני מעשר כספים / פרק יט
מידת הפרשת 'מעשר כספים' היא לאדם המתנהג במידת הצדקה בעין בינונית, אך הרוצה לנהוג בעין יפה, צריך להפריש מנכסיו חומש, והיינו גם כן בדרך שהתבארה לעיל, שיפריש תחילה חומש מהקרן, ואחר כך יפריש מכל רווח שיבוא לידו – חמישית. והסמיכו חכמים דבר זה על הפסוק, שנאמר 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך', ומכך שנכתב […]
עניני מעשר כספים / פרק יח
יש מהאחרונים שכתבו שיכול האדם לתת ממעות מעשר למצוות שונות, כגון להיות סנדק, או לקנות עליה לתורה, או לקנות ספרים ולהשאילם לאחרים, ומותר גם לו עצמו ללמוד בספרים אלו, אך יכתוב עליהם שהם מכספי מעשר, כדי שלא יחזיקו בהם יורשיו לאחר מיתתו. אמנם יש מהפוסקים שכתבו שאין להשתמש בכספי מעשר למצוות אלו, אלא רק לעניים. […]
עניני מעשר כספים / פרק יח
(המשך ביאור האופן הראוי לחלוקת כספי המעשר:) אם אינו נותן את כספי המעשר לקרוביו העניים, נכון שיהדר לכתחילה לתת כסף זה לעמלי תורה, למען יתחזקו בלימוד תורת ה', ואם עושה כן – הבטיחה לו התורה שתהא הברכה באה לתוך ביתו, שנאמר 'הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אם […]
עניני מעשר כספים / פרק יח
עתה יש לבאר את האופן הראוי לחלוקת כספי המעשר: עיקר הפרשת מעשר כספים היא לצורך צדקה לעניים, וקרוביו העניים של האדם קודמים לאחרים, ויכול לתת מכספי מעשר אפילו לבניו הגדולים, כשהגיעו לגיל שאינו חייב לטפל בהם, דכיון שאין להם ממון משל עצמם הרי זו צדקה גמורה, ואפילו אם יש לו ממון ממקום אחר לפרנסם, רשאי […]
עניני מעשר כספים / פרק יח
אדם שיש לו עסק קטן, ומרויח כל פעם מעט, כגון חנווני, ואינו יכול לרשום בכל פעם שמרויח סכום מועט לצורך חישוב המעשר, יעשה חשבון פעם בשנה של סך כל הרווחים שלו, וינכה מזה את ההוצאות שהיו לו. ויתנה מתחילה שחישוב המעשר לא יהיה בדיוק, אלא יוכל לחשב לפי דעתו בערך, ולא בצמצום. גם מירושה הבאה […]
