הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, טו]
טו. אם נטל ידיו, ובעת שבא לשפשף ראה שנשאר מקום בכף ידו שלא נאחז שם מים, שנשאר יבש, ולא נשאר מים בכלי, וגם אי אפשר להביא מים ממקום אחר כדי שיטול פעם שנית, הרי זה יזהר שלא ישפשף, שאם ישפשף יטמא כל ידיו מחמת אותו מקום שנשאר בלא מים, וימתין עד שתתנגב מאליה שלא ינגבה […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, יד]
יד. מי שיש לו מכה בידו ורטיה עליה, אין צריך להסיר הרטיה בשעת הנטילה, ורק יזהר ליטול ידיו מרביעית מים בבת אחת, שאל"כ המים שעל הרטיה יחזרו ויטמאו את היד. ואף על פי שהוא נוטל מרביעית, טוב שיכרוך על הרטיה סמרטוט רק משום זוהמא ועיין באליה רבא. ואם באמצע השלחן הסיר הרטיה או נפלה, צריך […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, יב-יג]
יב. הנוטל ידיו צריך להזהר שלא יפסוק הקלוח עד שיטול כל היד בבת אחת, שתתכסה כל היד במים שלא ישאר אפילו קצת ממנה שלא יתלחלח במים, ודבר זה מצוי הרבה שלפעמים שופך על היד מים רבים ועם כל זה ימצא מקום קטן ביד שלא נאחזו בו המים ונשאר יבש ממש: יג. נטל מקצת ידו ונגבה, […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, יא]
יא. צריך שיהיה במים רביעית מכונס במקום אחד, דהיינו שבעה ועשרים דרה"ם מים שהוא שיעור ביצה וחצי, ואם לא היה בכלי רביעית ושפכם על ידו וחזר והביא מים והשלים, ידיו טמאות ואין לו תקנה אלא עד שינגבם תחלה ואז יחזור ויטיל עליהם מכלי שיש בו רביעית מים. וצריך שכל אדם ישים דעתו בדבר זה כי […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, י]
י. האוכל פת, צריך נטילת ידים, אפילו אם אדם אחר נותן לתוך פיו והוא עצמו אינו נוגע במאכל. ואסור להאכיל למי שאינו נוטל ידיו. וכן אסור ליתן לאכול למי שיודע בו שאינו מברך. על כן בעה"ב שמביא פת לבני ביתו, ויודע שאין מברכין ואין נוטלים ידיהם, הרי קולר העון תלוי בצוארו, וכן אם יבא עני […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, ט]
ט. אם עשה צרכיו ורוצה מיד לאכול, יטול ידיו תחלה בשביל עשיית צרכיו, ויברך אשר יצר, ואח"כ יגע בידיו במקומות המכוסים שבגופו, ואז יטול ידיו ויברך ענט"י, אבל אי אפשר לעשות נטילה אחת לשתיהם, דאין הנטילות שוות, מפני כי נטילת בית הכסא צריכה ג"פ בסירוגין, ונט"י לאכילה צריכה ג"פ רצופין בזא"ז, לכך יעשה כאשר כתבנו. […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, ח]
ח. ינגב ידיו היטב קודם שיבצע, שהאוכל בלא ניגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא, ויש מחמירין אפילו בנוטל ידיו בבת אחת ושופך עליהם רביעית בבת אחת, עם כל זה צריך נגוב קודם אכילה. ולא ינגב ידיו בחלוקו, דקשה לשכחה:
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, ו-ז]
ו. כתב רבינו ז"ל בשער המצות, נט"י שיעורה כל היד שהוא חמש אצבעות והכף עצמה עד פרק הזרוע וכו', ובזה יובן ענין נטילת ידים שהוא לשון נשיאות כמו וינטלם וינשאם, אשר ביאורו הוא שבעת רחיצתם יגביהם למעלה עד כנגד ראשו ולפחות עד כנגד שתי הפנים שבו, כי גם הפנים מכלל רישא אינון, וכאשר תגביה ידיך […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, ה]
ה. אחר נטילת ידים ושפשוף יגביה ידיו עד כנגד ראשו להעלות ולרומם לבחינת ו"ה שהם סוד מים התחתונים להלביש לבחינת י"ה שהם מים העליונים, ולהגביה ולרומם את בחינת ד' אותיות יהו"ה להלביש לבחינת קוץ היו"ד של שם הוי"ה וליחדם יחוד שלם ולהמשיך שפע לגופו ולנשמתו ולקשרם: וכאשר יגביה ידיו עד כנגד ראשו אז תכף ומיד […]
הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שמיני, ד]
ד. כשנוטל ידיו, יקח הכלי ביד ימין, וימסרנו ליד שמאל, כדי להכניע השמאל כעבד הנכנס לשרת את אדונו, ואז תשפוך יד השמאל על הימין ג' פעמים בזה אחר זה, ותניח הכלי בארץ והימין תקחנו מאליה מעל הארץ, ותשפוך ממנו ע"י שמאל ג' פעמים בזה אחר זה, ואח"כ ישפשף הימין ג' פעמים בזה אחר זה ויחזור […]
