יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

יט. הנדרים חלים גם על דבר מצוה, אבל השבועה אינה חלה על דבר מצוה מפני שהשבועה היא על גוף האדם ולא על החפץ, וכבר גוף האדם מושבע ועומד מהר סיני לקיים המצוה, לפיכך הנשבע לבטל דבר המפורש בתורה כגון ציצית ותפילין ומצה וכיוצא בזה הרי זה לוקה על שבועתו, מפני שהיא שבועת שוא ומקיים המצוה […]

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

יח. שבועה חלה מן התורה אפילו על דבר שאין בו ממש, כגון שינה ודיבור ושמיעה וריח וכיוצא, אבל נדרים אינם חלים מן התורה, אלא על דבר שיש בו ממש, אך מדרבנן גם הנדרים חלים על דבר שאין בו ממש, לפיכך האוסר עליו לשמוע תפילת שמעון הרי זה אסור מדרבנן עד שיעשה התרה, ואם אמר קונם […]

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

יז. הרוצה לנהוג להתענות בערב ר"ח או בימי השובבי"ם או בימים נוראים, יאמר בפיו בפירוש קודם מנהגו שאינו מקבל עליו זה בנדר ולא בתורת מנהג לעולם, אלא רק בעת שירצה להתענות יקבל התענית קודם מבעוד יום, ואם לא ירצה להתענות אפילו שאין לו סיבה מונעת והכרחית רשאי הוא שלא יתענה ולא יקבל עליו התענית מבעוד […]

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

טז. הנודר או נשבע וחוזר בו מעצמו תוך כדי דיבור, דהיינו שיעור שיאמר שלום עליך רבי, אם פירש חזרתו בפיו אפילו שאמר בלחש שלא השמיע אלא לאזניו בלבד הרי זה נדרו ושבועתו בטלין, ואין צריך להם התרה, אבל אם חשב בלבבו החזרה לא מהני אף על פי שחשב תוך כדי דיבור, דדברים שבלב אינם דברים […]

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

טו. הנודר או נשבע בחלום אינו כלום, דאין כאן לא פה ולא לב, ויש אומרים דצריך התרה, ואדרבא כיון דמן השמים הדירוהו לא סגי בהתרה בשלשה אלא בעי התרה בעשרה בני אדם דידעי למקרי, וצריך לחוש לדבריהם להתיר בעשרה דידעי למקרי, ורק אם לא נמצא לו עשרה אלו בנקל לא מטרחינן ליה, ויתירו לו בשלשה […]

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

יד. נדר או שבועה שלא הוציאם בפיו, אלא הם כתובים בשטר הודאה וחתם בשטר זה, אין בהם ממש. ויש מחמירין בזה, ונכון לחוש לדבריהם.  

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

יג. אין הנדר חל אלא עד שיוציאו בשפתיו ויהיו פיו ולבו שוין, לפיכך, היה בלבו לידור מפת חיטים והוציא בפיו פת שעורים, מותר בשניהם, אבל היה בלבו פת חיטים והוציא פת סתם, אסור בשל חיטים לבד מפני שפיו אינו מכחיש מה שבלבבו, דגם פת חיטים נקרא פת סתם:  

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

יב. האומר לאשתו תתאסרי עלי, ה"ז נאסרת עליו וצריך התרה כשאר נדרים, אבל האומר אשתי אסורה עלי אינו כלום, ואם אמר מעתה ומעכשיו אסורה עלי הרי זו אסורה וצריך התרה על נדרו, וכ"ש אם הוסיף ואמר ואיני רוצה בחברתה דנאסרת וצריך התרה.  

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

י. אדם אוסר על עצמו דבר שלא בא לעולם לכשיבא לעולם, אבל על חבירו אינו יכול לאסור דבר שלא בא לעולם. יא. אף על גב דאם אמר לחבירו 'אני נודר שלא אוכל עמך', או 'שאוכל עמך', אין זה לשון נדר כלל, דלא אסר האכילה על עצמו, אלא נדר על גופו שיאכל או לא יאכל, ולשון […]

הלכות נדרים [שנה ב, ראה]

ט. אם היו מבקשים ממנו לאכול, ואמר 'יהיה בשר חזיר אם אוכל', או 'יהיה דם חזיר אם אוכל', הרי זה אסור מדרבנן עד שיתירו לו, דמן התורה אין נתפס בנדר אלא עד שיתפיס בדבר הנדור, אבל אם התפיס בדבר האסור מצד עצמו בלאו הכי, אינו נתפס אלא מדרבנן. ומיהו, אם אמר ככר זה אסור עלי […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?