יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

יא. טוב לסמוך אמירת פסוקים של הודו לפרשת התמיד ואיזהו מקומן בכל מה דאפשר, יען כי בזמן הקרבת תמיד של שחר בבית המקדש היו אומרים מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו, ובתמיד של בין הערבים היו אומרים משירו לה' כל הארץ עד והלל לה'. וע"פ הסוד יש טעם בפסוקים אלו כדי להפריד הקליפות מעל הקדושה. […]

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

ט. יש מדקדקין לומר "אביי 'הוא' הוה מסדר", כדי שלא תדבק יו"ד של אביי עם 'הוה', דאז נראה כקורא השם ככתבו, וכן ראוי לעשות. ופסוקי אנא בכח יאמר כל שתי תיבות ביחד, כלומר, יאמר "אנא בכח" ויפסיק, ואח"כ "גדולת ימינך" ויפסיק, וכן על זו הדרך. ויכוין בראשי תיבות בשמות הקודש כנזכר בסידורים. יש אומרים שצריך […]

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

ח. פרשת התמיד והקטורת יאמר בכונה גדולה, דרבו מספר מעלותיה, והקריאה במקום הקרבה. וימנה באצבעותיו הסממנין של הצרי והצפורן וכו'. וכתבתי בסה"ק מקבציאל בס"ד דהמנין מורה על חשיבות ומעלה, דלהכי קי"ל כל דבר שבמנין אפילו באלף לא בטיל, ועוד בזה תתעורר הכונה יותר, ועוד איכא טעמא במנין האצבעות דאע"ג דקריאתינו היא העולה במקום הקטרה, עכ"ז […]

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

ז. כשיגיע לקריאת שמע שקודם פרשת התמיד, יזהר לומר פסוקים שמע ישראל וגו' ובשכמל"ו בכונה גדולה כמו בקריאת שמע דיוצר, הן בסגירות עיניו והן במסירת נפשו בתיבת "אחד", כי זו היא חיוב מדרבנן. ויכוין לקיים מצות קריאת שמע מדרבנן, ויש בה צורך גדול בתיקון התפלה, דאין אנחנו יכולים להשלים תיקון הנעשה בקריאת שמע דיוצר אלא […]

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

ו. אפילו הזמירות לא היה אומר רבינו האר"י ז"ל בקול רם, כדי להראות הכנעה, ורק ביום שבת היה מרים קולו בנעימה מעט יותר ממנהגו בחול לכבוד שבת, וכשהיה קורא איזה פסוק מתנ"ך בתוך התפילות דמיושב היה קוראו בטעמים שלו, והיה מזהיר את רבינו מהרח"ו ז"ל שלא יכניס האצבע תוך אזניו כדי לנקותם מזוהמא, מתחלת התפלה […]

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

ד. יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו, ולאו דוקא בקבע של בית הכנסת אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה יקבע שם מקום. וכן כשיתפלל בביתו לפרקים ג"כ יקבע מקום להתפלל בו בכל פעם, ועיקר קביעות מקום הוא בתפילת העמידה: ה. אסור להתפלל בעצבון, דאם יתפלל בעצבון אין נפשו יכולה לקבל אור העליון הנמשך עליו בעת התפילה, […]

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

ג. הנכנס לבית הכנסת יזהר להתעכב מעט בפתח קודם שיכנס, ולהראות עצמו ירא וחרד ומזדעזע ליכנס בהיכל מלכו של עולם, וענין זה מועיל מאד אל השלימות של האדם ואל ההשגה, וזהו סוד הפסוק 'ומקדשי תיראו', גם זה מה שאמרו בגמרא בענין אחיתופל שלימדו לדוד המלך ע"ה פסוק 'בבית אלקים נהלך ברגש', שרמוז גם כן ענין […]

הלכות תפילה [שנה א, מקץ]

א. מצוה על האדם להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת. ועיקר המצוה שישאר שם להתפלל שם, ולא כאותם שיהיו מעשרה ראשונים בבית הכנסת ואחר כך הולכים להתפלל בבית הכנסת אחר, ששם אינם מעשרה הראשונים. וכשם שמצוה להיות מעשרה ראשונים בשחרית, כן מצוה גם כן במנחה ומעריב. וכל המקדים יותר, הוא קרוב אל הקדושה יותר, ושכרו יותר. […]

הלכות ברכות השחר [שנה א, וישב]

טו. מצאתי כתוב, טוב שהאדם ירגיל עצמו לומר בכל יום ג' פסוקים אלו, הכתובים בדברי הימים (א' פרק כ"ט), "ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל, ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם", "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש", "והעושר […]

הלכות ברכות השחר [שנה א, וישב]

יג. מי שישן בלילה על מטתו שינת קבע, וניעור קודם חצות, לא יברך ברכות השחר. אך ברכת התורה יוכל לברך קודם חצות, מאחר שכבר ישן שינת קבע. אמנם, אם הוא ניעור קרוב לחצות, נכון להמתין עד אחר חצות כדי לברך ברכות השחר עם ברכות התורה כסדר התקון בכל יום, ויהיו קשר אחד, ואם ירצה בזמן […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?