הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, טו]
טו. כשיברך על הנר יכוף ראשי אצבעותיו הימנים אל תוך כפו, ויהיה הגודל מכוסה תחת הארבע אצבעות, ויהיו נכפפים לפני הנר ולפני האדם עצמו, ולא יעשה כאותם הנוהגים להסתכל באחורי האצבעות בהיותם פשוטים בלתי כפופים, וגם לא יעשה כאותם הנוהגים לשים פני האצבעות זקופות כנגד הנר ואח"כ כופפים אותם, ולא כאותם שמהפכים פני הכף כלפי […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, יד]
יד. היה הנר בתוך הכלי שקורין פ'נר, ואפילו בתוך כלי זכוכית, אין מברכים עליו עד שיראה גוף השלהבת ממש בלי הפסק, ולכן אפילו אם הנר גלוי ומופיע אור הרבה בכל מקום, ורק יש בני אדם עומדים בצידו ואינו רואה את שלהבת הנר אינו מברך, ואף על פי שרואה את שלהבת הנר, צריך שיתקרב לאורו בכדי […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, יג]
יג. נכרי שהדליק במוצאי שבת את הנר מנר של ישראל, מברכים עליו, אבל אם הנכרי הדליק את הנר מנר של נכרי, אין מברכים עליו גזרה שמא יבאו לברך על נר שהדליק הנכרי בשבת, ובדיעבד אם עבר ובירך על נר זה אין צריך לחזור ולברך. ואם הנכרי הוציא אור במ"ש מאבנים וכיוצא, והדליק הנכרי את הנר […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, יב]
יב. תקנו חז"ל לברך בורא מאורי האש במוצאי שבת זכר למה שנתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון לחדש יציאת האור במוצאי שבת, שלקח שתי אבנים והקישן זב"ז ויצא מהם אור, ולכן יכול לברך על האור שהוציאו ישראל עתה במ"ש מאבנים וכיוצא, חוץ ממוצאי יום הכפורים, שאין מברכים על זה, אלא רק על אור ששבת, […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, יא]
יא. אם אין לו הדס יברך על שאר מיני בשמים שיש בהם ריח טוב, ותכשיט של זהובים שתולין הנשים בצוארם על הדדים ומניחים בו בשמים שקורין קרנפ'יל, אסור לברך עליו דזה נקרא בשמים של ערוה, ואם בירך עליו במוצאי שבת לא יצא י"ח, וצריך לחזור ולברך על בשמים כשרים:
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, י]
י. יזהר שיטול ההדס בשעת ברכה ויריח בו כדרך גדילתו, וצריך שיאחזהו בימין, וכשהוא בעצמו מברך על הכוס דאז אוחז ההדס בשמאלו, צריך שבשעת ברכה של ההדס יאחז הכוס בשמאלו וההדס בימינו, ואחר שיברך מאורי האש יחזיר הכוס לימינו, ויברך עליו ברכת ההבדלה, כי כל דבר שמברך עליו ראוי לאחזו בימין, ואחר שיברך על ההדס […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, ט]
ט. בענין עצי בשמים מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות, מאותם שתי אגודות הדס שיש לך מן שבת שהם משולשים, תקח מהם עתה בליל מ"ש שלשה הדסים כשרים, ותריח בהם בעת ברכת עצי בשמים, וצריך שיהיו שלשה הדסים אלו קשורים קשר א' ואגודה א', ותכוין להשאיר לך כח מתוספת נר"ן שנתוספו לך בשבת, וזה […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, ז-ח]
ז. ענין קדושת ובא לציון שאומרים בליל מוצאי שבת, הכונה היא להמשיך הארת עולם האצילות אשר בסוד תוספת שבת אל עולם הבריאה, כי שם בחינת קדושת ובא לציון גואל, וכונתינו היא להמשיך תוספת הקדושה ההיא בבריאה, כדי שתתקיים כל ששת ימי החול עד שבת האחרת, ולכן אין קדושה זו נאמרת בלילה אחרת זולת מוצאי שבת, […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, ה-ו]
ה. במקום שרובם עמי הארץ ואין יודעין לומר אתה חוננתנו על פה, מצוה על ש"ץ לומר אתה חוננתנו כולו בקול רם, כדי שיאמרו עמו או יכוונו לאמירתו. ו. אומרים ויהי נועם אחר תפילת העמידה של ערבית, ונוהגים לכפול פסוק אורך ימים אשביעהו להשלים המנין. וע"פ הסוד, ענין ויהי נועם שאומרים בכל מוצאי שבת, הוא ענין […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, ג-ד]
ג. הא דאמרנו אם טעה ולא הזכיר אתה חוננתנו, דאין צריך לאומרה בשומע תפלה, היינו דוקא אם הוא יודע שיש לו כוס להבדיל עליו, אבל אם יודע שאין לו כוס להבדיל עליו, וגם למחר לא יהיה לו, הרי זה אומר אתה חוננתנו בשומע תפלה, כיון ששכח לאומרה בברכת אתה חונן, כדין מי ששכח שאלה בברכת […]
