הלכות תפילין [שנה א, וירא]
יד. מותר לברך על תפילין שאולים, מפני שאדם יוצא ידי חובתו בתפילין של חבירו. אבל אסור לברך על תפילין גזולים, שהרי זו מצוה הבאה בעבירה, ועל זה נאמר 'ובוצע בירך נאץ ה". על כן, לא ילבש אדם תפילין של חבירו שלא מדעת בעלים, דשואל שלא מדעת – גזלן הוא. ובשעת הדחק, שאינו יכול ללבשם מדעת […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא]
יב. בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין, מפני שימים אלו הם עצמן 'אות', ואם מניח בהם אות אחר נמצא מזלזל בהם. וגם בחול המועד אסור לנו בני הספרדים להניחם, משום שמקובל בידינו שגם ימי חול המועד הם אות, אבל האשכנזים מנהגם להניח בחול המועד. יג. מי שחלץ תפליו על דעת לחזור להניחם מיד, לא יחזור […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא]
י. אסור להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש. ואם הפסיק, אין הברכה שבירך על תפילין של יד עולה לתפילין של ראש, וצריך לברך אז על תפילין של ראש "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצות תפילין". במה דברים אמורים, כשהפסיק בדברים חיצוניים, שאינם לצורך הנחת תפילין, אבל אם הפסיק בדברים השייכים להנחת תפילין, […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא]
ח. רוב הפוסקים הפשטנים סוברים שיש לברך על תפילין של יד בעמידה, ומיעוט הפוסקים סוברים שיש לברך בישיבה, והמקובלים ז"ל סוברים שיש לברך בישיבה, ובספרי רבינו האר"י ז"ל לא נמצא גילוי לדבר זה. ואנחנו פה עירנו בגדאד נוהגים לברך מיושב כסברת המקובלים ז"ל, וכן עיקר. ט. יברך "להניח" בקמץ תחת הה"א, והוא מלשון להניח ברכה, […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא]
ו. האשכנזים נוהגים לברך גם על תפילין של ראש, כסברת הגאונים. ואנחנו, בני הספרדים, מברכים ברכה אחת, על תפילין של יד דוקא, כסברת הרי"ף ז"ל, אך נכוין בברכה זו על תפילין של ראש גם כן, שהוא לפנינו בשעה שאנו מברכים על תפילין של יד. אמנם, אם הפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש בדבר […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא]
ה. בזוהר הקדוש הפליג מאד בשבח המגיע ליוצא מביתו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין, והולך לבית הכנסת, ואומר בפתח פסוק 'ואני ברוב חסדך' וכו'. ומצוה זו קודמת למצות עשרה ראשונים, כמ"ש בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל. ובעיר שמצויים עוברים ושבים גוים במבואות, וקשה לעשות דבר זה בגלוי, יש חכמים מתחכמים ללבוש טלית דק ותפילין קטן הרבה, […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא]
ג. כפי סדר הבחינות העליונות שרומזים להם הציצית והתפילין, צריך להניח הציצית קודם התפילין. והמניח תפילין קודם, טועה. והפוסקים עשו סימן לסדר זה, 'והיו העטופים ללבן, והקשורים ליעקב'. עוד אמרו, סוף ציצית תי"ו, שהוא ר"ת תפילין, וע"כ ציצית ר"ת צווה ה' ציצית יניחו תחלה. ואם היה לובש תפילין בלי טלית גדול, כיון שלא היתה לו […]
הלכות תפילין [שנה א, וירא]
א. מצות תפילין חמורה מאד, ומי שאינו מניח תפילין מחמת שהמצווה אינה חשובה בעיניו, נקרא עם פושעי ישראל בגופן, שנאמר עליהם בגמרא דבר קשה ומר מאד. ועוד אמר רב ששת, כל שאינו מניח תפילין, עובר בשמונה מצוות עשה, והמה אות לישראל. וצריך שיכווין האדם בהנחתם, שצוונו הקדוש ברוך הוא בארבע פרשיות אלו, שיש בהם יחוד […]
הלכות ציצית [שנה א, לך לך]
כא. יש אומרים שמותר לעשות מטלית גדול טלית קטן, ויש מי שפקפק בזה, משום שעל פי הסוד יש מעלה רבה לטלית גדול על טלית קטן, והאמת אתו בזה. אמנם אם נתבלה מקצתו ואין ראוי ללבשו, יוכל לעשות מחלק החזק שבו טלית קטן, ואין חשש בזה לדברי הכל.
הלכות ציצית [שנה א, לך לך]
יט. הציציות, תשמישי מצוה הם, ואין בגופן קדושה, לפיכך בזמן שקבועים בטלית אסור להשתמש בהם תשמיש של חול, כגון לקשור בהם איזה דבר וכיוצא. גם יזהר שלא יהיו נגררין על גבי קרקע, משום בזיון מצוה. אבל אחר שנפסקו הציציות מן הטלית, יכול לזרקן, ורק לא יזרקם לאשפה או למקום מגונה, ויש מחמירים לגונזם, ותבא עליהם […]
