יום שני
י"ג כסלו התשפ"ז

מאמר שני, נד

נד. החבר: והלא אור הלבבות הינו נשגב ורוחני יותר מאשר האור הנראה בעין מוחשית. הנה, טרם הופעת בני ישראל, חיו כל בני האדם בטעות ועיורון, פרט ליחידים שהזכרנו. היתה אומה שטענה שהעולם קדמון ללא בורא, וכמו שמהנמנע לכנות את הבריאה 'בורא', כן נמנע לומר שהיא נבראת. אומה אחרת סברה שהגלגל הוא קדמון, והוא בורא הכל, […]

מאמר שני, נ 7

נא. הכוזרי: עד כמה יצא מאמר זה ('ישראל אשר בך אתפאר') מידי פשוטו, והרשתה המליצה לעצמה להתנהג בחפשיות יתירה, ולפגוע בכבודו יתברך פגיעה רבה, שייאמר על הבורא שהוא מתפאר בבשר ודם. נב. החבר: אם היית שומע שהבורא מתפאר בבריאת השמש, ההיית מבין זאת בנקל? נג. הכוזרי: כן, מפני חשיבות פעולותיה, בהיותה משמשת כסיבה שניה אחר […]

מאמר שני, נ 6

המשך נ. הכוזרי: יחס זה של הבורא יתברך, נקרא בלשוננו 'אהבה', ונתחייבנו להאמין בה בליבנו, ולהודות עליה בפינו, ונקבע לאומרה בתפילת 'אהבת עולם אהבתנו', כדי שנזכור ונשים על ליבנו, שתחילת אהבתו אותנו אינה נעוצה בסיבת מעשינו, אלא הסיבה היא רק רצונו יתברך. (אכן, למרות שאהבת ה' אלינו בחסד היא, בכל זאת זכינו ליחסו המיוחד אלינו […]

מאמר שני, נ 5

המשך נ. הכוזרי: (ראה והתבונן בהתקשרות האלהית לעמינו), אברהם זכה לשפע אלוהי, ואחר כך צאצאיו המון סגולת ה' היושבים בארץ הקודש, ושם עלתה האומה עליה רוחנית, מדרגה אחר מדרגה. מתחילת יצירת האומה שמרם ה', איש מצאצאי יעקב לא התערב בגויים שישבו בארץ, והניחם במצרים במקום הטוב והפורה ביותר, והפרם והרבם רבוי עצום ומופלא, עד שלבסוף […]

מאמר שני, נ 4

המשך נ. הכוזרי: ענין השבתות והמועדים כוללים עקרון נוסף, העקרון הוא להיות לנו זכר ליציאת מצרים, וזכר למעשה בראשית. המשותף בין שני ענינים אלה היותם נעשים בחפץ האלהים, לא במקרה וללא מהלך טבעי. ומצאנו גם בתורה השוואה בין מעשה ניסים לבין מעשה בראשית, כמו שכתוב 'כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך מיום ברוא […]

מאמר שני, נ 3

המשך נ. הכוזרי: קביעת זמני השמחה והתענית לא ניתנו באופן חופשי בידי כל אדם, אלא כולם מוגבלים לפי חוק ה' ופקודתו, מפני שאין לאדם כח לשער מה הוא שיעור השמחה והתענית, שבהם יבואו על תיקונם כל כוחות הנפש והגוף. אך הבורא יתברך שיער מה היא מידת המנוחה והתנועה שהאדם זקוק לה. ושיער את כמות התבואה […]

מאמר שני, נ 2

המשך נ. הכוזרי: כללו של דבר, התורה כוללת דרכים שונות בעבודת ה', והן: היראה, האהבה והשמחה, ובידך להתקרב לאלהיך בכל אחת מדרכים אלו (בימי התענית המצוה היא להכניע את החומר על ידי עינוי הגוף, ולעומת זאת בשבתות ומועדים מצות ה' לחוג ולשמוח), אך עם זאת, אין כניעתך בימי התענית מביאתך לקרבה רבה יותר לאלהים משמחתך […]

מאמר שני, נ

נ. הכוזרי: תורת משה לא העמיסה עלינו את עבודת הפרישות, כי דרכה היא הדרך הממוצעת, הנותנת לכל כח מכוחות הנפש והגוף את חלקו המגיע לו, ללא הגזמה וריבוי. דרך זו הכרחית היא, כי התוספת והריבוי שמקבל כח מסוים מביא לחסרון והחלשת כח אחר. למשל, מי שלהוט אחר התאוה, מחליש על ידי זה את כח השכל […]

מאמר שני, מח 3 – מט

המשך מח. החבר: אמנם, החוקים האלהיים שאין השכל מחייבם, אין ישראל יודעים על מה ולמה התחייבו להיות כך או אחרת, אך גם זאת לא ידעו – איך ירד עליהם כבוד ה', ושרפה אש ה' את קרבנותיהם, וכיצד שמעו דבר ה', וארעו כל אותם ניסים שאירעו להם, והרי לולא אותן מעמדות הגלויים שזכינו לראותם בעינינו, מעמדות […]

מאמר שני, מח 2

המשך מח. החבר: כשישראל חטאו והמרו את פי ה' במצוות השכליות, שהן המעלות המוסריות, וזלזלו גם במצוות שבין אדם לחבירו, בעשיית הצדק והרחקת העוול, אשר שמירתן תנאי הכרחי לקיום כל קהלת אנשים, כשם שהכרחיות לקיום גוף האדם התזונה, השנה והתנועה. ולמרות זאת נזהרו בשמירת חוקי עבודת הקרבנות, ושאר החוקים המקובלים לנו מסיני, הסתפק הנביא בדרישה המינימלית […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?