יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

הלכות ספירת העומר (יד)

א. אף שאין מרבים בשמחה בימים אלו של ספירת העומר, אם הזדמן לו דבר שצריך לברך עליו 'שהחיינו', יברך. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג). ב. יש אומרים שאף לכתחילה מותר לחדש מלבוש ולברך עליו שהחיינו בימים אלו. (כה"ח שם).  

הלכות ספירת העומר (יג)

א. הטעם למנהגי האבלות בימי ספירת העומר, מפסח ועד ל"ג בעומר, כיון שבאותו זמן נפטרו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה בזה כראוי להם, ולכן אין להרבות בשמחה באותו זמן. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג). ב. מנהגים אלו מזכירים לנו להתרחק מהשנאה, התאוה, הגאוה והכבוד, ולקנות בנפשינו מידות האהבה […]

הלכות ספירת העומר (יב)

א. נוהגים שלא להסתפר בימי ספירת העומר, מחמת האבילות על פטירת עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו בימים אלו. לדעת השלחן ערוך אין להסתפר עד יום ל"ד בעומר בבוקר, ולדעת הרמ"א מותר להסתפר מיום ל"ג בעומר עצמו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג). ב. לדעת המקובלים אין להסתפר עד ערב חג השבועות. (כה"ח שם).  

הלכות ספירת העומר (יא)

א. יש נוהגים להתענות בימים 'שני, חמישי, שני' לאחר חג הפסח, אך ממתינים עד שיסתיים חודש ניסן כיון שאין מתענים בו, ואז מתענים. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצב). ב. הטעם לתעניות אלו, כיון שחוששים שמא מתוך משתה ושמחה של החג באו לידי עבירה. (שם).  

הלכות ספירת העומר (י)

א. מי שבירך וספר 'ארבעה', ונזכר שהיום חמשה, אם הוא בתוך כדי דיבור – יתקן מיד ויאמר 'חמשה ימים' ואינו צריך לומר תיבת 'היום'. ואם נזכר לאחר כדי דיבור, יש אומרים שצריך לחזור ולברך ולספור כדין, ויש אומרים שאם לא הפסיק בדברים אחרים – יספור ללא ברכה. (שו"ע ומשנ"ב וכה"ח סי' תפט ס"ה). ב. יש […]

הלכות ספירת העומר (ט)

א. לכתחילה אין לברך לפני שיודע כמה היום לעומר, כי אסור לשהות בין הברכה למצוה יותר מ'תוך כדי דיבור'. ובדיעבד, אם בירך על דעת לשמוע מחבירו כמה סופרים היום, ושמע וספר כהוגן, יצא. (שו"ע ומשנ"ב סי' תפט ס"ה). ב. אם בשעת הברכה היה סבור שהיום ארבעה ימים, ואחרי הברכה נזכר שהיום חמשה, וספר 'חמשה' כדין, […]

הלכות ספירת העומר (ח)

א. מיד כשיצאו הכוכבים מותר לספור ספירת העומר, ואפילו קודם שהתפלל ערבית, ואפילו במוצאי שבת קודם הבדלה. (משנ"ב סי' תפט). ב. כשהגיע זמן ספירת העומר, אסור לאכול עד שיספור (ואפילו אם כבר התפלל ערבית, שאם לא כן – אסור לאכול מחמת תפילת ערבית), אלא אם כן יש מי שיזכיר לו לאחר האכילה שעליו לספור. (שם). […]

הלכות ספירת העומר (ז)

א. נוהגים לומר אחרי ספירת העומר 'הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש…', כלומר, ואז נקיים את מצוות הבאת קרבן העומר. (משנ"ב סי' תפט). ב. מי שספר ספירת העומר קודם שקיעת החמה, יחזור ויספור בלילה בברכה. ומצד הדין ניתן להקל לספור ב'בין השמשות' – לאחר שקיעת החמה וקודם צאת הכוכבים, אך ראוי שלא לספור עד לאחר […]

הלכות ספירת העומר (ו)

א. עד היום העשירי אומרים לשון 'ימים', ומיום האחד עשר ואילך אומרים לשון 'יום'. ואומרים תחילה את המספר המועט, כגון 'היום אחד ועשרים', ולא 'עשרים ואחד'. ולשונות אלו אינם מעכבים, אלא יש לומר כן לצחות הלשון. (משנ"ב סי' תפט). ב. אף אם אמר את חשבון הימים באופן אחר, כגון שאמר ביום השלשים ותשעה 'היום ארבעים […]

הלכות ספירת העומר (ה)

א. אפשר לספור ספירת העומר בכל שפה, ובתנאי שהוא מבין את אותה שפה, אך אם אינו מבין – אפילו בלשון הקודש לא יצא ידי חובה, כיון שכשאינו מבין, אין כאן ספירה. (משנ"ב סי' תפט) ב. יש אומרים היום כך וכך ימים 'לעומר', ויש אומרים 'בעומר', אך עיקר הדבר אינו אלא לכתחילה, לבאר שהוא מונה מיום […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?