(71) הלכות לשון הרע, כלל ח, ח-ט
ח. יש אומרים שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת, בתנאים אלו: 1. על ידי דיבורו תתבטל המחלוקת. 2. הוא יודע בבירור שהם בעלי מחלוקת. 3. יכוין לתועלת. 4. אין לו דרך אחרת להשבית את המחלוקת. ט. אסור לדבר לשון הרע על מתים, וזו תקנה וחרם הקדמונים, ואפילו על עם הארץ, וכל שכן על תלמיד […]
(70) הלכות לשון הרע, כלל ח, ז
ז. מותר לספר לשון הרע על אדם המוחזק בעיר לרשע, והיינו שאין לאנשים ספק ברשעותו מחמת השמועות שיוצאות עליו תמיד שעובר על עבירות ידועות. * * * פירוט ההלכה היומית: ז. מותר לספר לשון הרע על אדם המוחזק בעיר לרשע מחמת עבירות שעובר. וההגדרה של 'מוחזק לרשע' היא שהוסכם בפני אנשי העיר לרשע, עד שלא […]
(69) הלכות לשון הרע, כלל ח, ה-ו
ה. מותר לספר לשון הרע על אפיקורס, וזהו הכופר בנבואה או בתורה, ואפילו בדרשה אחת שדרשו חכמים. ו. אמנם זהו בתנאי ששמע מאותו אדם בעצמו דברי אפיקורסות, או שהוא מוחזק בעיר כאפיקורס, אך אם רק שמע זאת מאחרים, אינו יכול לסמוך על זה, אלא רק לחשוש לדבר. * * * פירוט ההלכה היומית: ה. איסור […]
ליקוטי חפץ חיים (סג)
תורת הבית / פרק א הגה"ה דרך האדם, כשהוא עומד להפרד ממשפחתו לזמן רב, הרי הוא משתדל לשהות במחיצתם בימים האחרונים לפני הנסיעה, וחביבה בעיניו כל שעה שהוא עדיין יכול לשהות איתם, כיון שהוא יודע שתקופה ארוכה אחר כך לא יוכל לראותם ולהיות איתם, וגם אם באותם ימים יוכל לנסוע למקום אחר ולהרויח כסף – […]
(68) הלכות לשון הרע, כלל ח, ג-ד
ג. אסור לספר לשון הרע אפילו על ילד קטן, אם דבר זה יגרום לו נזק או צער. ד. אסור לספר לשון הרע על עם הארץ, וכל שכן על תלמיד חכם, וכל שכן על מורה הוראה. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. אסור לספר לשון הרע אפילו על ילד קטן, אם על ידי הסיפור יכול […]
(67) הלכות לשון הרע, כלל ח, א-ב
א. אסור לספר לשון הרע, בין אם המספר הוא איש או אשה, קרוב או רחוק, ואף שמתוך אהבתם אינם מקפידים על כך, אסור. ואף אם כוונתו לקנא לאמת, אם טעה בדבריו, הרי זה לשון הרע. ב. אסור לספר לשון הרע על איש או על אשה, ואף לא על אשתו ובני משפחתה. * * * פירוט […]
(66) הלכות לשון הרע, כלל ז, יג-יד
יג. אם אדם תובע את חבירו בבית דין, ויש לדיינים עצמם 'דברים הניכרים' המוכיחים שאכן אדם זה אשם, מותר להם להכותו כדי שיודה בכך. אבל ליחיד, או לבית דין שאין הדברים ניכרים להם בעצמם, אסור. יד. ולכן אם אדם מתלונן בפני נבחרי הציבור על אדם אחר שחטא נגדו, אם אין להם עצמם דברים הניכרים שטענתו […]
(65) הלכות לשון הרע, כלל ז, יא-יב
יא. ההיתר להאמין ללשון הרע שיש בו 'דברים הניכרים' שהוא אמת, זהו רק כשהדברים ניכרים ממש, ולא רק קצת, ובתנאי שראה אותם בעצמו. יב. אף במקום שיש דברים הניכרים ומותר לשומע להאמין, אסור לו לספר זאת לאחרים, ולא להפסידו ממון או להכותו על פי הדברים ששמע. * * * פירוט ההלכה היומית:יא. היתר זה הוא […]
(64) הלכות לשון הרע, כלל ז, י
י. השומע מחבירו לשון הרע, ויש 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, אם אין זה דבר של שלילת המעלות אלא של מעשה רע ממש שעשה אותו אדם, ואי אפשר לדונו לכף זכות, מותר להאמין ולקבל את הדברים. * * * פירוט ההלכה היומית:י. אם אדם מספר לחבירו לשון הרע, ויש 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, הדין […]
(63) הלכות לשון הרע, כלל ז, ט-י
ט. השומע ממי שמסיח לפי תומו, יש להזהר שלא להאמין לדבריו, וכל שכן שלא לעשות מעשה על פיהם. ויש מקרים שאיסור גמור הוא להאמינו: 1. אם זהו דבר של 'שלילת המעלות'. 2. אם אפשר לדונו לכף זכות. 3. אם לא ראה זאת המספר בעצמו. * * * פירוט ההלכה היומית:ט. אם אדם מספר לחבירו לשון […]
