א. אסור לספר לשון הרע אפילו ליחיד, וכל שכן לרבים, שהרי מגנה את חבירו בפני רבים, וגם מכשיל את הרבים בעוון לשון הרע. ב. מה שהתירו לספר לשון הרע בפני שלשה, זהו רק בדבר שאינו גנאי גמור, אלא יכול להתפרש לשני פנים, וסמכו על כך שכשמספר בפני שלשה יודע שבודאי חבירו ישמע על כך, ולכן […]
ז. כיון שהתבאר שצריך האדם להפסיד ממון כדי לא להכשל בלשון הרע, כל שכן שעליו להפסיד 'כבוד' עבור זה, ולכן היושב בחברת אנשים המדברים לשון הרע, צריך להזהר שלא להשתתף עמם, אף אם מחמת כן יזלזלו בו ויבזו אותו, ולפי גודל הצער גודל השכר. ח. איסור לשון הרע הוא בין בפה ובין בכתב, בין בפירוש […]
ה. אסור לספר לשון הרע, בין אם מספר מרצונו ובין אם הפצירו בו לספר, ואפילו אם אביו או רבו מפצירים בו, אם הוא יודע שיבוא בתוך הדברים לידי לשון הרע או אבק לשון הרע, אסור לו לספר. ו. אפילו אם מחמת שלא יספר לשון הרע יגרם לו הפסד גדול בפרנסתו, כגון שיפטרוהו מעבודתו ולא יהיה […]
ג. איסור לשון הרע הוא אפילו בדרך מקרה, ואילו אותם שרגילים לכך בקביעות נקראים 'בעלי לשון הרע', ועונשם גדול יותר. ד. ועל אותם אנשים שהורגלו בעוון זה ואינם מקבלים על עצמם להישמר ממנו, אמרו חז"ל שנפרעים מהאדם בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. איסור לשון הרע ורכילות […]
א. אסור לספר בגנות חבירו אפילו דבר שהוא אמת, והוא הנקרא בפי חז"ל 'לשון הרע', ואם יש בדבר תערובת שקר הרי הוא 'מוציא שם רע', שעוונו חמור יותר, והמספר עובר על 'לא תלך רכיל בעמך'. ב. מלבד לאו זה, שהוא מיוחד ללשון הרע ורכילות, עובר המספר באיסורים רבים נוספים, כפי שהתבאר בפתיחה. * * * […]
א. המספר לשון הרע עובר על 'אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר', שהכוונה למדבר לשון הרע. ב. וכן עובר על 'אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ', שהכוונה למי שמכשיל את חבירו באיסור (ולעיל (לאוין, ד) התבאר מתי עובר בכך המספר ומתי עובר בכך המקבל). ג. אם עוון זה מופקר אצלו לגמרי, שאינו מקבל על עצמו להזהר בו, עובר ב'אָרוּר […]
יג. המספר לשון הרע ומערב בדבריו דברי שקר, עובר על מצות 'מדבר שקר תרחק', והרי הוא 'מוציא שם רע', שעונשו חמור ממדבר לשון הרע. יד. המספר והמקבל עוברים על מצות 'והלכת בדרכיו', שזהו ציווי לילך במידותיו של ה', שכולן טובות, ולא לדבר או לשמוע רע על ישראל, שזה נגד מידותיו. * * * פירוטההלכההיומית: יג. […]
יא. המספר והמקבל עוברים על מצות 'אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא', שזו מצוה לירא מה' ולא לעבור על רצונו בעשיית עבירות. יב. המספר והמקבל עוברים על מצות תלמוד תורה, שהרי בזמן שדיברו לשון הרע היו צריכים לעסוק בתורה, ועונש ביטול מצוה זו שקול כנגד כל העוונות. * * * פירוט ההלכה היומית: יא. המספר והמקבל עוברים […]
ט. המספר לשון הרע על כהן עובר על מצות עשה של 'וְקִדַּשְׁתּוֹ', שזהו ציווי לכבד את הכהנים (ויתכן שאף המקבל עובר בזה). י. המספר לשון הרע על אחיו הגדול, בעל אמו או אשת אביו, עובר על מצות כיבוד אב ואם, שאף אלו בכלל המצוה. ואם מדבר ח"ו על אביו או אמו ממש, מלבד שעובר על […]
ז. המדבר לשון הרע בבית הכנסת או בית המדרש עובר על מצות 'וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ', שזו מצוה לירא ממי ששיכן שמו בבית הזה, ואף בתי כנסת ובתי מדרש בכלל זה. ח. המספר לשון הרע על זקן, אפילו עם הארץ, או על תלמיד חכם אפילו הוא צעיר, עובר על מצות 'והדרת פני זקן', שזו מצוה לכבדו ולהדרו. […]
