(תהילים לד יג-יד)
מחמת אהבת ה' לעם ישראל הרחיקם מכל המידות הרעות ובפרט מלשון הרע ורכילות, כיון שמידות אלו מביאות את בני האדם למריבות, וכמה פעמים יוכלו לבוא על ידי זה לשפיכות דמים, כמו שאירע לדואג האדומי ולנוב עיר הכהנים, ועוד רעות עצומות נגרמו על ידי מידה מגונה זו, וכידוע שחטא הנחש הקדמוני היה בעיקר על ידי לשון […]
אבקש מהלומד, שגם אם ימצא דבר שלא יהיה נראה לו במבט ראשון, כגון שיחשוב על דין מסוים שהוא חומרא בלבד, או אריכות לשון או קיצור לשון ללא צורך, שלא ימהר להחליט כן, עד שיעיין במקורות הדינים ובכל הכללים השייכים להלכה זו, כיון שמחמת חסרון ידיעת כלל אחד לא יבין את שאר ההלכה היטב. ובתחילת הספר […]
על כן אָזַרְתִּי כְּגֶבֶר חֲלָצַי בעזרת ה' לקבץ את כל דיני לשון הרע ורכילות לספר אחד, המחולק לשני חלקים, א. הלכות איסורי לשון הרע. ב. הלכות איסורי רכילות. ואף שיש דינים ששוים בלשון הרע וברכילות, נכתבו ופורטו דיניהם בשני החלקים, כדי שיוכל הלומד למצוא מיד את מבוקשו, וגם כיון שבהלכות חמורות אלו אין ללמוד מענין […]
יש להתבונן מדוע איסור לשון הרע מופקר כל כך בעיני בני אדם. ונראה שיש לכך כמה סיבות, אצל האנשים הפשוטים הסיבה היא כיון שאינם יודעים כלל שאיסור לשון הרע הוא גם בדבר אמיתי. ולבני תורה שיודעים שיש בכך איסור, היצר הרע מטעה אותם באופנים אחרים, או שהוא מחליט בדעתו שאותו אדם הוא חנפן, ואומר לו […]
יש כמה טעמים לכך שחטא לשון הרע חמור כל כך: א. כי על ידו מתעורר קטרוג גדול על ישראל וגורם להריגת בני אדם מישראל, כמבואר בזוהר שכאשר אדם מדבר לשון הרע בארץ מתעורר רוח טמא ורע מלמעלה, וגורם למוות וחרב והרג בעולם. וכאשר יש התעוררות בארץ בדיבורי רכילות מתעורר הנחש הגדול שלמעלה לדבר רכילות על […]
כאשר נתבונן נראה שיש עוונות רבים הגורמים לאריכות הגלות, אך החטא העיקרי הוא חטא הלשון, ומכמה טעמים: א. חטא זה הוא הסיבה לחורבן הבית ולגלות, ובודאי כל זמן שלא נתקן אותו לא נוכל להיגאל, כי אם חטא זה גרם להגלותנו מארצנו, בודאי חטא זה לא יניחנו לחזור אליה. ב. עיקר גזירת הגלות היא מזמן חטא […]
ברוך ה' אלקי ישראל, שהבדילנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, והכניסנו לארץ הקדש כדי שנזכה לקיים את כל מצוותיו, כדי להיטיב לנו בעולם הזה ובעולם הבא. וציונו שלא נעזוב את התורה, ואף העמיד לנו נביאים בימי בית ראשון להחזירנו למוטב, וגם בימי בית שני שלא היו נביאים מכל מקום עדיין יכולנו לקיים את כל […]
י. מותר לומר לחתן על מחלה פנימית שיש לכלה, ובתנאי שיתקיימו התנאים שהתבארו לעיל. ואם אינו יודע זאת מעצמו אלא ששמע כן, מותר לספר זאת רק אם הוא משער שהחתן לא יבטל מיד את השידוך אלא יברר את הדבר תחילה. יא. מותר לומר לחתן על כך שבבית הכלה אין נוהגים בצניעות, ואף אם לא יתקיימו […]
ח. מותר לומר לחתן (קודם גמר השידוך) שהמחותן מרמה אותו בענין הנדוניא, בתנאי שאכן ברור לו הדבר, וכן הוא יודע שאם החתן היה יודע את האמת לא היה מתרצה לשידוך, וכן שהחתן אינו מרמה את המחותן בשום ענין, וכן שיתקיימו התנאים הנ"ל כלל ט' ס"ב. ט. אחר שנעשה השידוך, והוא רואה שהמחותן רימה את החתן, […]
ד. מותר לומר למחותן חסרונות שיש בחתן, אם אינו יודע מהם, וברור שאם היה יודע מהם לא היה עושה את השידוך, ובתנאים שיבוארו להלן. ה. מה שהחתן תמים ואינו חריף כל כך, אינו נחשב חסרון, ואסור לפרסמו לגנות מחמת כן. וכן אסור לבזות את אחד הצדדים בשידוך בגנות מעשים שעשו אבותיו. ו. מותר לומר למחותן […]
