ט. אין שטין (או שוחין) על פני המים בשבת, שמא יעשה חבית של שייטין לשוט על פני המים. (ובבריכה העומדת ברשות הרבים אסור גם משום חשש שמא יתיז מים ברגליו חוץ לארבע אמות). ובבריכה שבחצר אסור לשוט בה בשבת מפני שכאשר המים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דמי לנהר. ואם יש לבריכה שפה סביב מותר, (וראה […]
ו. בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם, מותר להם לרוץ בשבת. ז. מותר לילדים לשחק במשחקי ריצה, מחבואים ותופסת, וכן מותר להם לקפוץ בחבל. ואם מותר להם לשחק במשחקי חול, ראה להלן עמוד שנג. ח. אסור לעשות תרגילי התעמלות בשבת, כל שמכוין להזיע. ולכן מותר לפתוח ולסגור במהירות את כפות הידים אף שעושה כן כדי לחזק את […]
ג. ההולך בדרך וחושש שמא ירדו גשמים, מותר לו לרוץ, כדי שלא ירד עליו הגשם. וכן מותר לרוץ מפני כלב הרץ אחריו, וכדומה. ד. ההולך בדרך במקום שהולכות שם נשים בבגדי פריצות, מותר לו לרוץ או לפסוע פסיעה גסה אף בשבת. (כשאין לו דרך אחרת). ה. מותר לטייל בשבת אף אם כוונתו לשם בריאות. ולכן […]
א. נאמר בישעיה (נח, יג): אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד, "וכבדתו מעשות דרכך", ממצוא חפציך ודבר דבר. ומכאן למדו חז"ל, שצריך שיהא הילוך שבת בנחת ולא כהילוך ביום חול. ולכן אסור לרוץ בשבת, הן ריצה קלה והן ריצה רגילה, והן פסיעה גסה, אלא אם כן לדבר […]
ד. נכון שלא להסיר את בגדי השבת עד אחר סעודה רביעית, וההולך לישון קודם חצות לילה, לא יאמר וידוי עד שיעבור חצות לילה, שעדיין יש קדושת שבת. ה. אף על פי שמותר לעשות מלאכה קודם שיאכל סעודה רביעית, מכל מקום כתבו גורי האר"י ז"ל, שהנפש היתירה אינה הולכת לגמרי עד סעודת מוצאי שבת, ולכן אין […]
ב. לכתחלה יש לקיים את מצות סעודה רביעית עד ארבע שעות מהלילה, או לפני חצות לילה. אך אם נאנס ולא עשאה תוך ארבע שעות, או קודם חצות הלילה, כל עוד לא האיר השחר, יש לקיים סעודה רביעית. ג. גם הנשים חייבות בסעודה רביעית במוצאי שבת, ודינה כדין האיש לכל עניני שבת. וסגולה לנשים שלא תתקשנה […]
א. לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית. וראוי מאד להזהר ולקיים מצות סעודה רביעית בכל מוצאי שבת. ואמרו חז"ל, אבר אחד יש באדם ונסכוי שמו, ואינו נהנה משום אכילה רק ממה שאוכל במוצאי שבת בסעודת מלוה מלכה. ונכון לסדר את השלחן במפה דרך כבוד. ולכתחלה מצוה […]
ח. אם רוצה לסעוד תיכף סמוך להבדלה, צריך ליזהר שלא יביא לחם לשולחן קודם ההבדלה. ואם הביא פורס עליו מפה ומכסנו, לפי שהוא מוקדם בפסוק, וצריך להקדימו אם לא יכסנו. וכשסועד סמוך להבדלה, ושותה יין בתוך סעודתו, אינו מברך על היין אחר שטעם מכוס ההבדלה. והמבדיל קודם נטילה יכוין שלא להוציא יין שבתוך הסעודה. ובדיעבד […]
ז. שכח או נאנס או אפילו הזיד ולא הבדיל במוצ"ש, מבדיל עד סוף יום שלישי, ויש אומרים שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר. ומפני חשש ברכה לבטלה יש אומרים שברכת ההבדלה יאמרנה בלי שם ומלכות, וכדי שלא תהיה ברכת ההבדלה הפסק בין ברכת "בורא פרי הגפן" לטעימה, שהרי אומרה בלי שם ומלכות, יאמרנה […]
ה. אסור לעשות מלאכה קודם שיבדיל. ואם הבדיל בתפלה, מותר. ואם לא הבדיל בתפלה ורוצה לעשות מלאכה קודם שיבדיל על הכוס, צריך שיאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול". ולכן נשים שאינן רגילות להתפלל ערבית, צריך שיאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול" קודם שיעשו איזו מלאכה. ולכתחלה נכון להחמיר בזה גם באיסורי שבות. ו. כשם שאסור […]
