ג. מי שיצא באמצע סעודתו מחוץ לפתח הבית, או יצא לחדר המדרגות, כשחוזר למקומו, מאחר והיה בתוך הסעודה, חוזר לאכול כרגיל, ואינו חוזר לברך. ויש שמחלקים בזה בין אם אכל כזית לאם לא אכל כזית. וכן מבואר בילקוט יוסף מהדורא קמא, אבל בהליכות עולם (ח"ב עמוד מ') כתב, שגם אם לא אכל כזית, אם יצא […]
ב. וכל זה שלכתחלה אין לעקור ממקום אכילתו קודם שיברך ברכת המזון, הוא בהולך לדבר הרשות, או אפילו לדבר מצוה שאינה עוברת [אמנם בהליכות עולם כתב, דאפילו במצוה שאינה עוברת רשאי לצאת], אבל לצורך מצוה עוברת, כגון מצות לוית המת, או לבית הכנסת להתפלל בצבור [ואין לו מנין אחר], וכיוצא באלה, מותר לו לכתחלה לילך […]
א. היושב בסעודה, לכתחלה יזהר שלא לעקור מסעודתו, עד שיברך ברכת המזון, אפילו אם הניח מקצת חברים על השלחן. [ראה סעיף ב]. ואפילו הולך לאכול במקום אחר, לכתחלה אין לו לעקור ממקום שהתחיל לאכול שם. ואפילו אם בשעה שבירך המוציא היה בדעתו להמשיך אכילתו גם במקום אחר, לכתחלה אין להתיר לעקור ממקומו. [מלבד בהולכי דרכים]. […]
יא. מי ששתה יין [כשיעור ברכה אחרונה] ומיד יושב לאכול, אין לו לברך על הגפן ועל פרי הגפן, דברכת המזון פוטרתו. וכן מי שאכל עוגה סמוך לסעודה (שיעור כזית), אינו מברך ברכת על המחיה, שברכת המזון פוטרתו. ואין חילוק בזה בין אם זו עוגה שברכתה מזונות לכולי עלמא, או בעוגה שיש בה מחלוקת אם ברכתה […]
ט. פשט המנהג שהאוכל זיתים בתוך סעודתו, אפילו בלי לחם, שאינו מברך עליהם בורא פרי העץ. ויש המחמירים לברך על פרי אחר, כדי לפטור הזית מברכתו. ויש המחמירים לאכול את הזית הראשון עם פת.
ח. וכן האוכל פודינג [אבקת עמילן בטעם פירות, שפעמים ומערבים שם פירות] בסוף סעודתו, מברך ברכה ראשונה על הפירות שבפודינג. [ואם אפשר טוב שיברך על פרי אחר לפוטרו]. ואם אוכל לחם עם הפודינג בתחלה וסוף, אף על פי שבאמצע אוכל קצת פודינג על ידי כף בלי לחם, אין צריך לברך עליו שהכל.
ז. האוכל פירות מבושלים בסוכר (קומפוט) בסוף סעודתו לקינוח סעודה, [במקום פירות רגילים], צריך לברך עליהם ברכת העץ, וכן המנהג. [ואם אפשר יברך על פרי אחר ויפטור פירות אלה]. אבל אין לברך עליהם ברכה אחרונה.
ו. האוכל קישואין [הערה: היינו קישואין קטנים שרגילים לאוכלם חי כמו מלפפון קטן, הנקרא בלשון לע"ז פאקוס], או עגבניה ומיני חמוצים בתוך הסעודה, אינו מברך עליהם בורא פרי האדמה, אבל אם אוכל בסוף הסעודה לקינוח סעודה, קישואין ומלפפון חי, או חזרת, קודם ברכת המזון, צריך לברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה. ואפילו אם אכל מהם […]
ה. כשחל ט"ו בשבט בשבת, יש לאכול מפירות שבעת המינים ושאר דברים שנוהגים לאכול בליל ט"ו בשבט, רק לאחר סיום הסעודה, או אחר שאכל כזית מן הלחם, שאז ברכת המזון פוטרתם. ולא יאכלם בין הקידוש לסעודה, כדי שלא יכנס לספק ברכה אחרונה, וכנזכר לעיל. ובשבת ויום טוב מותר לכתחלה להניח הפירות לאחר ברכת המזון, כדי […]
ד. יש הנוהגים בשבת ויום טוב, לברך על בשר ודגים, ביצים ומיני תבשיל קודם נטילת ידים וברכת המוציא, כדי להשלים מאה ברכות בשבת. ויש להם על מה שיסמוכו. ואין חילוק בזה בין אנשים לנשים. [ומכל מקום אחר שהתחיל בסעודה אין לברך עליהם]. וכיון שאוכלים קודם הסעודה, יזהרו שלא יאכלו כזית, כדי שלא יכנסו בספק ברכה […]
