ב. השותה יין בתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן, שאין ברכת המוציא שבירך על הפת פוטרתו. ואפילו אם היין בא מחמת הסעודה, מברך עליו הגפן, ואינו נפטר בברכת הפת. ואף אם היין מבושל הדין כן. אבל אינו מברך עליו ברכה אחרונה, שברכת המזון פוטרתו. ואם קידש על היין, ושותה יין אח"כ בתוך הסעודה, אינו […]
א. יין פוטר כל שאר משקים. ואם בירך על היין אינו מברך על שאר משקים, לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה. [ואם שתה מהיין פחות משיעור רביעית, ושתה כשיעור מהמים, מברך נפשות]. ולכן השומעים קידוש ומכוונים לצאת ידי חובה, אם טעמו מעט מהיין, כפי שנוהגים לעשות כן לחיבוב מצוה, אינם מברכים על שתיית שכר ושאר […]
ה. מים אמצעיים צריכים ניגוב כמים ראשונים. והיסח הדעת פוסל באמצעיים, מפני שעדיין רוצה לאכול וידיו צריכים שימור.
ג. האוכל דגים על ידי מזלג, וידיו נקיות, ואוכל אחר כך בשר, יש אומרים שאין צריך ליטול את ידיו, והמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך. וחולה האוכל על ידי אדם אחר, ואינו נוגע במאכל בידיו, אין צריך ליטול ידיו מים אמצעיים. וכן המאכיל לאחרים אין צריך ליטול את ידיו. ד. מי שאכל דגים, והביאו […]
ב. בין בשר לדגים חובה ליטול הידים, משום דקשה לדבר אחר (-צרעת), וחמירא סכנתא מאיסורא. וגם בזמן הזה נכון להקפיד בזה. ויש לנהוג כן גם בין בשר עוף לדגים. וצריך גם להדיח פיו במשקה, ויאכל מעט פת וכל דבר שאינו נדבק בפה, בין אכילת הדגים לבשר. ושני בני אדם המכירים זה את זה מותר להם […]
א. מים אמצעיים רשות, והני מילי בין תבשיל לתבשיל, אבל בין גבינה לתבשיל, חובה. ולפיכך האוכל מאכלי חלב, ורוצה לאכול מאכלי בשר, יקנח פיו בפת וכיוצא בזה, וידיח פיו במשקים, ויטול ידיו, או ינקה אותם היטב. אמנם השותה חלב נוזלי מתוך כלי, ורוצה אחר כך לאכול בשר, ואפילו בשר בהמה, אין צריך נטילת ידים, ודי […]
ב. מי שאכל בשר, ובתוך שש שעות מאכילת הבשר טעה ובירך ברכת הנהנין על מאכלי חלב, יטעם מעט, כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה. והוא הדין במי שטעה ובירך על בשר אחר ראש חודש אב, או שטעה ובירך על מאכל או משקה בתעניות צבור [חוץ מיום הכפורים], או במוצאי שבת ויום טוב קודם שהבדיל, בכל […]
א. שכח והכניס משקים לתוך פיו בלי ברכה, בולעם, ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה. וינהג כן אפילו אם אינו דחוק לשתות את המשקה שהכניס לפיו. ויהרהר הברכה בלבו, בעוד המשקה בפיו. ואם שתה שיעור רביעית בלי ברכה ראשונה, יברך לאחריה ברכת בורא נפשות רבות. ואם שותה עוד יברך ברכה ראשונה, ולא יסמוך על מה שהרהר […]
ה. אין להניח בשר חי על גבי ככר, שהרי הדם יזוב על הככר ויאסרנו. ואף אם הוכשר הבשר מדמו, אין להניח הבשר על הככר, אם הפת תימאס לאכילה על ידי הנחת הבשר על גבי הככר. אבל בשר צלי מותר להניחו על פת כשאוכל הפת עם הבשר. ואין מעבירים כוס מלא על גבי הלחם, שמא ישפך […]
ג. יש נוהגים כשעושים פירות כבושים במים ומלח, מניחים בתוכם חתיכת פת, כדי שיהיה לכבושין טעם יפה. ואף שחתיכת פת זו נמאסת ומתקלקלת, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שעושין כן לצורך הכבושים. ד. יש להזהר כשנותן פת מהלחם משנה למסובין, שלא לזרוק הפת לפני המסובים, אף אם אין הפת נמאסת בזריקה זו. אלא יניח […]
