ג. מי שקיבל עליו שבת מבעוד יום, והוצרך לעשות מלאכה קודם זמן כניסת השבת, רשאי לומר לחבירו שיעשה מלאכה בשבילו. ואם אין שם אחר שיעשה מלאכה בשבילו, יש אומרים שיכול לעשות התרה על מה שקיבל שבת בפני שלשה, שהרי מה שקיבל עליו שבת, אין זה אלא מתורת נדר. ויש חולקים. והלכה כסברא ראשונה. ולפ"ז בעל […]
ב. אשה ששכחה להפריש חלה בערב שבת, וכבר אפתה את הלחם, ונזכרה בתוך זמן בין השמשות שלא הפרישה חלה, יש אומרים שאסור לה להפריש חלה בזמן בין השמשות, אלא אם כן אין לה לחם אחר מה לאכול בשבת. אבל אם יש לה לחם אחר לאכול בשבת, אין לה להפריש חלה בבין השמשות, וכל שכן משחשכה. […]
א. ספק חשיכה, שהוא בין השמשות, מאחרי שקיעת השמש עד כרבע שעה אחר השקיעה, אין מעשרין את הודאי, וכל שכן בשבת עצמה שאין מעשרין אף את הדמאי. שנראה כמתקן]. ובשעה"ד שהיה טרוד בער"ש, מותר לעשר בביה"ש אפי' ודאי, שכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בביה"ש. ואין מטבילין את הכלים להוציאן מטומאתן. אבל בטבילת […]
ג. כשיהיה סמוך לחשיכה ישאל לאנשי ביתו בלשון רכה, עשרתם, ערבתם, הפרשתם חלה? ובמקומות שאין רגילים להניח עירובי חצרות ועירובי תחומין, אין צריך שיאמר להם ערבתם. וכן במקומות שרגילים לקנות ממקומות שכבר מפרישים שם תרומות ומעשרות, אין צריך לשאול עשרתם. אך צריך שיאמר להם הדליקו את הנר, ולהזהירם סמוך לחשכה שיפסיקו מלעשות מלאכה. ד. מנהג […]
ב. אם היו שערות ראשו גדולות, מצוה לגלחן בערב שבת לכבוד שבת. ואם אי אפשר לו להסתפר ביום שישי, יסתפר ביום חמישי. וכשחל ראש חודש ביום שישי מותר להסתפר לכבוד שבת. ויש הנוהגים לחוש לצוואת רבי יהודה החסיד שאסר להסתפר בראש חודש. ואין מנהגינו לחוש לזה. ואם היו צפרניו גדולות, מצוה ליטלן לכבוד שבת. ומותר […]
א. מצוה לרחוץ כל גופו ולחוף את ראשו בערב שבת במים חמים לכבוד שבת. ואם אינו יכול להתרחץ כל גופו, יתרחץ לכל הפחות פניו וידיו בחמין. וגם מי שתורתו אומנותו יבטל מלימודו כדי להתרחץ לכבוד שבת. ואם אפשר נכון לטבול במקוה בערב שבת. וגם נשים צריכות לרחוץ לכבוד שבת. ויש ליזהר שלא לרחוץ כ"כ סמוך […]
ט. מותר לערות בשבת מים רותחים מכלי ראשון, (אפילו מכלי ראשון הנמצא על הפלאטה), לתוך קנקן העשוי להעמיד בתוכו חום המים במשך מעת לעת, הנקרא "טרמוס", ולכסותו בפקק שעליו, ואין לחשוש בזה משום איסור הטמנה. וכן מותר לתת בשבת תבשיל חם, אפילו אם היד סולדת בו, לתוך מיתקן "קל חם" הנועד לשמירת החום, ולסוגרו, ואין […]
ז. אם הטמין תבשיל מערב – שבת בדבר המוסיף הבל, התבשיל אסור לאוכלו בשבת אפילו בדיעבד, ודוקא אם הטמין תבשיל צונן שנתחמם על ידי ההטמנה, או שהטמין תבשיל חם ועל ידי ההטמנה נצטמק ויפה לו, אבל בעומד בחמימותו כשעה הראשונה מותר, כיון שלא הרויח ממעשיו. ואם הטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל, כיון שההטמנה רק […]
ה. קדרת חמין המונחת על גבי פלאטה חשמלית בשבת, או על גבי גז דלוק שיש טס מתכת מפסיק בין הקדרה לאש, מותר לכסות את הקדירה מערב שבת בבגדים, אף אם הבגדים יורדים לשולי הקדרה, שגם בזה אין לאסור להטמין מערב שבת בדבר שלא מוסיף הבל. והמחמיר תבוא עליו ברכת טוב. אבל תבשיל המונח ע"ג גז […]
ג. מותר לתת שמיכה או בגדים בשבת על גבי הקדרה, אם אין השמיכה יורדת לדפנות הקדירה, אלא מונחת על גבי הקדרה מלמעלה. שאין דין הטמנה אלא כשהשמיכה נוגעת בדפנות הקדרה. ד. אף על פי שאין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, אם טמן בו מבעוד יום, ונתגלה בשבת, מותר לחזור ולכסותו. וכן מותר לגלותו […]
