הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
לו. דין זה, ש'דבר חשוב' אינו בטל, הוא מדרבנן, ולכן כשיש ספק על דבר אם הוא חשוב או לא, ישאל לחכם, ואם גם החכם אינו יודע, הולכים בזה להקל. לז. דבר שנמכר לפי יחידות רק משום שיקולי נוחות ולא מחמת חשיבותו, כגון, שקית חלב, שהחלב עצמו נמכר לפי משקל, אלא שקונים כל יחידה של ליטר […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
לה. "דבר חשוב" אינו בטל ברוב, בין במינו ובין שלא במינו, בין באיסורים דאורייתא ובין באיסורים דרבנן. לדעת השלחן ערוך היינו רק אחד משבעה מינים אלו: אגוזי פרך, ורמוני בדן (שם מקום), וחביות גדולות סתומות, וחלפות תרדין (מין מסוים של תרדים), וקלחי כרוב, ודלעת יוונית, וככרות לחם של בעל הבית. ולדעת הרמ"א היינו כל דבר […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
לד. 'מעמיד' אינו בטל ברוב, והיינו דבר איסור הנמצא בתערובת המאכל, שתפקידו להעמיד ולייצב את ההיתר או לפעול בו שינוי במהותו, אם הוא לבדו יכול להעמיד ואינו צריך סיוע ממעמיד אחר של היתר, אינו בטל בששים.
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
לג. דבר שמראהו ניכר בתערובת, אינו בטל בשישים, והיינו באופן שצבעו של האיסור ניכר. ולכן, צבע מאכל אינו בטל בששים. ובאיסורים דרבנן – מותר להרבות מההיתר עד שהאיסור לא יהיה ניכר.
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
לא. לענין זה של נתינת טעם האיסור בתבשיל, אפשר לסמוך על נכרי הטועם את התבשיל ומסיח לפי תומו שאין טעם התבלין האסור מורגש, וכן אפשר לסמוך על נכרי אומן המעיד על כך. לב. אבקת מרק בשרית, בטילה בששים, ולמעשה בדרך כלל יש בה מעט מאוד בשר (בערך 4-7%) וצריך ששים רק כנגד הבשר שיש בה, […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
ל. דבר שניתן לטעם אינו תלוי בכוונת הנותן, בין להקל ובין להחמיר, אלא תלוי במציאות, שאם זהו דבר שנותן טעם ביותר משישים – אינו בטל בשישים, ואם אינו נותן טעם ביותר בשישים, הרי הוא בטל בששים. דוגמא לדבר: שומן או רגלי עוף הניתנים במרק, אינם נחשבים כדבר הניתן לטעם, ולכן גם אם אדם מסוים הכניסם […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
כט. 'דבר העשוי לטעם' אינו בטל ברוב, והיינו דבר האסור מצד עצמו (ולא רק משום שנכנס בו טעם איסור), והוא תבלין או מלח שנותן טעם חזק בתערובת, באופן זה אינו בטל בשישים, אלא בטל רק ברוב גדול מאוד כשאין הטעם שלו מורגש כבר בתערובת. ודין זה הוא גם באיסור דרבנן. לכן, מי שבישל בצל שיש […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
כז. חתיכה הראויה להתכבד, שהתערבה באיסור, ואחר כך התערובת כולה התרסקה, ומעתה אין החתיכות ראויות להתכבד, חזרה התערובת להיות מותרת. ואפילו אם הריסוק היה לאחר שנודע שהתערב כאן איסור. אמנם אסור לרסק את התערובת בכוונה כדי לבטל את האיסור, כיון שאסור לבטל איסור לכתחילה. כח. קציצה מעוף או בשר טחון, נחשבת חתיכה הראויה להתכבד.
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
כה. דין 'חתיכה הראויה להתכבד', שאינה בטלה ברוב, נוהג גם באיסורים דרבנן, ומכל מקום בפת נכרי ובבישולי נכרי הקילו שחתיכה הראויה להתכבד בטילה ברוב או בששים כדינה. כו. חתיכה הראויה להתכבד המחוסרת מעשה תיקון גדול, כגון תרנגולת שעדיין לא הסירו ממנה את הנוצות, אינה נחשבת 'חתיכה הראויה להתכבד'. ואם היא מחוסרת מעשה תיקון קטן, כגון […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
כג. המסופק אם חתיכת המאכל שבידו היא ראויה לכבד בה אורחים חשובים, ישאל לחכם. ואם גם החכם מסופק בזה, יש להקל. כד. חתיכת בשר חם שהונח על חלב צונן, ונאסר כדי שיעור קליפה, אין זה נחשב 'חתיכה הראויה להתכבד', מפני שרק בשיעור 'כדי קליפה' נאסר, והקליפה אינה נחשבת כראויה לכבד בה אורחים.
