דיני דבר חריף
טו. חתך מאכל חריף, ומצא שחתך עמו תולעת, מסיר התולעת עם שיעור 'כדי קליפה' מסביב, והשאר מותר. טז. מאכל יבש צונן חריף, אינו בולע טעם מכלי, והמחמיר לכתחילה תבוא עליו ברכה. ולכן, אם היה מלח יבש בתוך כלי בשרי, מותר לערבו עם חלב או להכניסו בכלי חלבי, והמהדר שלא לערבו עם חלב וכן שלא להניחו […]
דיני דבר חריף
יד. בצל מבושל או מטוגן, אינו נחשב חריף, אלא שאם התבשל או טוגן בכלי בשרי נעשה בשרי בשעת הבישול, ולא מועיל מה שפגה חריפותו במהלך הבישול, ורק אם בישלוהו בכלי פרווה ואחר כך חתכוהו כשהוא צונן בסכין בשרית, אינו נעשה בשרי. ולכן, אם טיגן או בישל בצל בשרי, ואחר כך בישלו או טיגנו (אפילו עם […]
דיני דבר חריף
יג. אם חתך האדם בצל או צנון לשנים או לארבעה חלקים בסכין בשרית, ואח"כ ריסק אותם במעבד מזון או ב'בלנדר' או ב'סלייסר', הרי הוא נעשה בשרי. והדבר מצוי מאוד, ויש להיזהר בו. ועוד יותר יש להיזהר, שאם אח"כ יחתוך בצל אחר בסכין חלבי לשנים או לארבעה חלקים, ואח"כ ירסק אותם במטחנה כזאת שנעשתה בעבר בשרית, […]
דיני דבר חריף
יב. מאכל חריף שנחתך בסכין בשרית, אין לחותכו בסכין חלבית. עבר וחתכו בסכין חלבית, הסכין החלבית נאסרת וצריכה הגעלה. שים לב: בימינו לא כל סכין 'חלבית' אכן חלבית באמת, ורק אם חתך בה מאכל חם עם גבינה או חלב אכן היא 'חלבית' לענין זה. חתך את המאכל בסכין בשרית, ולאחר מכן חתכו בסכין פרווה, נעשית […]
דיני דבר חריף
יא. השיניים עצמם אינם בולעים טעם בין מחיתוך וטחינת מאכל חריף ובין מאכילת מאכל חם בחום שהיד סולדת בו (שזה מצוי מאוד)מפני שדבר חי אינו בולע טעם, אבל מי שיש לו סתימות או כתרים בפיו הרי הם בולעים טעם מדבר גוש חם שנאכל (בשר חם או פיצה חלבית חמה) וגם מכלי שני חם שיש להחמיר […]
דיני דבר חריף
י. חתך בשר יחד עם מאכל חריף פרווה בסכין או במטחנה (מעבד מזון, 'בלנדר', וכדומה), אם המאכל החריף הוא הרוב, הכל נחשב חריף. ולכן, אם חתך בשר עם בצל ביחד בסכין או במטחנה פרווה, הסכין או המטחנה נעשים בשריים. אם המאכל החריף הוא מיעוט, אין הכלי נעשה בשרי. וכן אם חתך מאכל פרווה עם המאכל […]
דיני דבר חריף
ח. אין לחתוך מאכל חריף בסכין בשרית על גבי צלחת חלבית. עבר וחתך מאכל חריף בסכין בשרית על צלחת חלבית, הצלחת והסכין והמאכל מותרים בדיעבד. ט. בישל תבשיל שאינו חריף, שמעורב בו תבלין חריף או בצל, והמאכל שאינו חריף הוא הרוב, אינו נחשב לדבר חריף, ואם המאכל החריף הוא הרוב, נחשב הכל לדבר חריף. ויש […]
דיני דבר חריף
ו. ישנן דרגות שנות במאכלים חריפים, ובפרטים מסויימים מקילים במאכלים שאינם חריפים לגמרי. המאכל החריף ביותר הוא חילתית, והוא לכל השיטות מפליט טעם גם מסכין שאינה בת יומה. צנון, מפליט טעם גם מסכין שאינה בת יומה. וכן פלפל חריף, בצל, שום, חזרת ('חריין') זיתים ודגים מלוחים מאד ('הערינג') מפליטים טעם גם מסכין שאינה בת יומה, […]
דיני דבר חריף
ה. מאכל חריף שנחתך בסכין בשרית, נחשב בשרי. ואם יבשלוהו בכלי חלבי אפילו הכלי החלבי אינו בן יומו, הכלי והמאכל יהיו אסורים מפני שהחריפות מחשיבה את הטעם הפגום לטעם טוב וגם אין בזה את הקולות של מאכל פרווה שהתבשל בכלי חלבי/ בשרי. ומכל מקום דין זה הוא רק אם המאכל רובו או כולו חריף, אבל […]
דיני דבר חריף
ד. מאכל חריף שנחתך בסכין בשרית, ואחר כך התבשל בתוך חלב, הכל נאסר. ואם יש בקדירה החלבית ששים כנגד הבשר הבלוע בבצל (ואין צריך ששים כנגד כל הבצל אלא רק כנגד חלק הבשר הבלוע בבצל), הקדירה החלבית מותרת, וגם הבצל עצמו מותר. ולכן, יש להחשיב ששים לא יותר מאשר להב הסכין או הבצל – הקטן […]
