יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

הלכות תערובות

כא. מאכל שבלע איסור, וכן מאכל שבלע טעם בשר או חלב, אינו מעביר טעם לכלי בלי רוטב. אמנם, אם המאכל בלע איסור שָמן, וכן אם בלע בשר או חלב שמנים, מעביר טעם גם בלי רוטב. ולכן, אם מאכל בלע טעם בשר (כגון שהתבשל עם בשר או נגע בבשר חם) והמאכל החם נגע בכלי, אם בלע […]

הלכות תערובות

כ. מאכל פרווה יבש, שנבלע בו טעם בשר, ונגע כשהוא חם במאכל פרווה יבש שנבלע בו טעם חלב, אם הבשר הבלוע היה שמן, אם כן המאכל שבלוע בו טעם חלב נאסר, ואם הבשר הבלוע היה כחוש, אם כן המאכל שבלוע בו טעם חלב לא נאסר. וכן לגבי הפרווה שבלוע בו טעם בשר, שאם נגע בפרווה […]

הלכות תערובות

יח. מאכל פרווה יבש, שנבלע בו טעם חלב, ונגע כשהוא חם בבשר יבש חם, המאכל הפרווה נאסר והבשר מותר, אבל אם בלע טעם מחלב שמן, גם הבשר נאסר. ולכן, אם ירקות נגעו בגבינה חמה ונעשו חלביים, ואחר כך נגעו בבשר חם, הירקות נאסרו והבשר מותר, ואם הירקות נגעו בגבינה שמינה (פיצה, חמאה) חמה, גם הבשר […]

הלכות תערובות

טז. לענין זה (של העברת טעם מחתיכה לחתיכה בלי רוטב) אין צורך לחוש על כל דבר שמא הוא שמן (כלומר, יש בו שומן), אלא אם החכם המורה מבין שאין האיסור שמן, אינו עובר ואינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב. יז. בפוסקים מבואר שחָלב נחשב שָמן לענין שמעביר טעם לכל החתיכה אבל לא לענין שמעביר טעם […]

הלכות תערובות

טו. בכל מקרה שצריך בו 'רוטב' כדי להעביר טעם, הכוונה לרוטב ממש, אבל לחות או טיפות מעטות אינם נחשבים רוטב ואינם מעבירים טעם מטעם בלוע. ולכן, בכל המקרים הנ"ל ודומיהם, אם יש מעט לחות או טיפות בודדות, עדיין נחשב כ'בלי רוטב' ואינו מעביר טעם מטעם בלוע.  

הלכות תערובות

יד. מה שהתבאר, ששמן יוצא בלי רוטב, הוא רק במאכל, אבל אם נבלע בכלי מאכל שמן, דינו כמו מאכל כחוש ואינו יוצא בלי רוטב. ולכן, בשר חם שמונח על כלי חלבי חם (בן יומו), המאכל נאסר רק כדי קליפה (והכלי צריך הגעלה). וכן בצל שנחתך בסכין בשרית וטיגנו אותו בלי שמן במחבת חלבית אין המחבת […]

הלכות תערובות

יג. מאכל יבש שבלוע בו טעם איסור (או טעם בשר), אינו מעביר טעם למאכל יבש אחר, בלי רוטב, אלא אם כן האיסור (או הבשר) היה שמן, שאז הטעם יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב. ולכן, אם בישל ירקות עם בשר, והירקות נגעו כשהם יבשים בחלב חם, אין החלב נאסר, מפני שאין הירקות בשריים מצד עצמם אלא […]

הלכות תערובות

יב. מאכל לח שהתערב במאכל לח אחר, בין בשר בחלב בין איסור והיתר, בכל מקרה מתערב ומעביר טעם בין צונן ובין חם והכל נאסר (אם אין ששים כנגד האיסור). ולכן, חלב שנשפך על מרק בשרי הכל נאסר אפילו אם שניהם צוננים. וכן דם שנשפך על מרק, הכל נאסר (אם אין ששים כנגד האיסור).  

הלכות תערובות

י. איסור והיתר שאחד מהם רותח ונגעו זה בזה מהצד, אם האיסור הוא החם (בחום שהיד סולדת בו) הכל נאסר (כשאין ששים כנגד האיסור) אלא אם כן יש הפסד מרובה שאז מספיק כדי קליפה, ואם האיסור הוא הצונן, אין ההיתר נאסר אלא כדי קליפה. יא. בשר וחלב יבשים שאחד צונן ואחד חם ונגעו זה בזה […]

הלכות תערובות

ח. בשר יבש וחם, שנגע במאכל חלבי יבש וחם, לדעת הרמ"א נאסרו שניהם לגמרי. ולשיטת השלחן ערוך, אם שניהם כחושים, אוסר כל אחד את השני רק בשיעור כדי נטילה גבינה נחשבת 'כחושה', ואינה אוסרת את הבשר אלא בשיעור 'כדי קליפה' (ולהלן יבוארו דיני החלב והגבינות שלנו), ולכן, אם נגע איסור יבש חם בהיתר יבש חם […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?