יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

פרק עשרים ושלשה (ה)

בדרכי קניית הענווה על כן, מי שעיניו בראשו, יזהר ויעיין במעשי מי שרוצה לקנותו לו לחבר או ליועץ, או לפקיד על ביתו, יותר ממה שיזהר ויעיין במאכלו ובמשתהו, כי המאכל והמשתה יוכל להזיק לגופו בלבד, והחברים או הפקידים יוכלו להשחית נפשו ומאודו וכל כבודו. ודוד המלך ע"ה אומר (תהלים ק"א): "לא ישב בקרב ביתי עושה […]

פרק עשרים ושלשה (ד)

בדרכי קניית הענווה עוד ממפסידי הענוה, הוא ההתחברות או ההשתמש בבני אדם חנפים אשר (כדי) לגנוב לבו בחנפותם – למען ייטב להם – ישבחוהו וירוממוהו, בהגדיל מה שיש בו מן המעלות עד התכלית, ובהוסיף עליו מה שאין בו כלל, ולפעמים שמה שיש בו הוא ההפך ממה שמשבחים אותו. והנה סוף סוף דעת האדם קלה, וטבעו […]

פרק עשרים ושלשה (ג)

בדרכי קניית הענווה אך מפסידי המדה הזאת הוא הריבוי והשביעה בטובות העולם הזה, וכענין הכתוב, שבפירוש אומר "פן תאכל ושבעת וגו', ורם לבבך" וגו'. על כן מצאו להם החסידים טוב להיות האדם מענה נפשו לפעמים, למען השפיל יצר הגאוה, אשר איננו מתגבר אלא מתוך הרבוי, וכענין שאמרו חז"ל 'אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן, […]

פרק עשרים ושלשה (ב)

דרכי קניית הענווה אך ההתבוננות היא על ענינים שונים, האחד הוא – המוזכר בדברי עקביא בן מהללאל 'דע מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'. כי באמת כל הדברים האלה הם נגדיים לגאוה, ועוזרים אל הענוה, כי […]

פרק עשרים ושלשה (א)

דרכי קניית הענווה שני דברים מרגילים את האדם על הענוה, הרגילות, וההתבוננות. 'הרגילות' היינו שיהיה האדם מרגיל עצמו מעט מעט להתנהג בשפלות על הדרך שזכרנו, בישיבת המקומות הפחותים וללכת בסוף החברה, ללבוש בגד צנועים, דהיינו מכובדים אך לא מפוארים, כי בהתרגלו בדרך הזה תכנס ותבוא הענוה בלבו מעט מעט עד שתקבע בו כראוי. כי הנה […]

פרק עשרים ושנים (י)

ביאור מידת הענווה והרי נתבארו חלקי הענוה הראשיים ופרטיהם בכל פרטי המינים המתרחבים והולכים לפי הנושאים, ולפי העתים והמקומות, ישמע חכם ויוסיף לקח. והנה זה ודאי שהענוה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות, כי העניו יחוש מעט על דברי העולם ולא יקנא בהבליו, ועוד שחברת העניו נאה עד מאד ורוח הבריות […]

פרק עשרים ושנים (ט)

ביאור מידת הענווה והכבוד עצמו, אינו אלא הבל הבלים, המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ומשכחו כל חובתו, ומי שמכירו – ודאי שימאס בו וישנאו, והתהלות אשר יהללוהו בני האדם יהיו עליו לטורח, כי בראותו אותם מגדילים הלוליהם על אשר אינו בו באמת, אינו אלא מתבושש ומתאנח על שלא די לו רעתו שחסרות […]

פרק עשרים ושנים (ח)

בביאור מידת הענווה שנאת הרבנות ובריחת הכבוד, משנה ערוכה היא – 'אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות', ואמרו עוד: 'הגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח', ואמרו 'כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו', ואמרו עוד 'אל תצא לריב מהר, לעולם אל תהי רץ אחר השררה, למה פן מה תעשה באחריתה, למחר באים ושואלים לך […]

פרק עשרים ושנים (ז)

בביאור מידת הענווה החלק השני הוא סבילת העלבונות, והנה בפירוש אמרו חז"ל על הפסוק 'נושא עוון ועובר על פשע', למי ה' נושא עון, למי שעובר על פשע, ואינו מקפיד על מי שפשע כנגדו. ואמרו עוד 'הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"'. ואמרו חז"ל, לעולם יהא אדם ענוותן […]

פרק עשרים ושנים (ו)

בביאור מידת הענווה והנה דברנו עד הנה מענוות המחשבה, ונדבר עתה מענוות המעשה, והיא תתחלק לד' חלקים: הנהגת האדם בשפלות, סבילת העלבונות, שנאת הרבנות ובריחה מן הכבוד, בנתינת כבוד לכל. האחד, הוא בהתנהג בשפלות, וזה ראוי שיהיה בדבורו, בהליכתו, בשבתו ובכל תנועותיו, בדבורו, אמרו חז"ל (יומא פ"ו): לעולם יהיה דבורו של אדם בנחת עם הבריות, […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?