פרק עשרים ושלשה (ד)
בדרכי קניית הענוה אך מפסידי המדה הזאת הוא הריבוי והשביעה בטובות העולם הזה, וכענין הכתוב, שבפירוש אומר "פן תאכל ושבעת וגו', ורם לבבך" וגו'. על כן מצאו להם החסידים טוב להיות האדם מענה נפשו לפעמים, למען השפיל יצר הגאוה, אשר איננו מתגבר אלא מתוך הרבוי, וכענין שאמרו חז"ל 'אין ארי נוהם מתוך קופה של […]
פרק עשרים ושנים (יג)
בדרכי קניית הענוה אך ההתבוננות היא על ענינים שונים, האחד הוא – המוזכר בדברי עקביא בן מהללאל 'דע מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'. כי באמת כל הדברים האלה הם נגדיים לגאוה, ועוזרים אל הענוה, […]
פרק עשרים ושנים (יב)
בדרכי קניית הענוה אך ההתבוננות היא על ענינים שונים, האחד הוא – המוזכר בדברי עקביא בן מהללאל 'דע מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'. כי באמת כל הדברים האלה הם נגדיים לגאוה, ועוזרים אל הענוה, […]
פרק עשרים ושלושה (א)
בדרכי קניית הענוה שני דברים מרגילים את האדם על הענוה, הרגילות, וההתבוננות. 'הרגילות' היינו שיהיה האדם מרגיל עצמו מעט מעט להתנהג בשפלות על הדרך שזכרנו, בישיבת המקומות הפחותים וללכת בסוף החברה, ללבוש בגד צנועים, דהיינו מכובדים אך לא מפוארים, כי בהתרגלו בדרך הזה תכנס ותבוא הענוה בלבו מעט מעט עד שתקבע בו כראוי. כי הנה […]
פרק עשרים ושנים (י)
בביאור מידת הענוה והרי נתבארו חלקי הענוה הראשיים ופרטיהם בכל פרטי המינים המתרחבים והולכים לפי הנושאים, ולפי העתים והמקומות, ישמע חכם ויוסיף לקח. והנה זה ודאי שהענוה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות, כי העניו יחוש מעט על דברי העולם ולא יקנא בהבליו, ועוד שחברת העניו נאה עד מאד ורוח […]
פרק עשרים ושנים (ט)
בביאור מידת הענוה והכבוד עצמו, אינו אלא הבל הבלים, המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ומשכחו כל חובתו, ומי שמכירו – ודאי שימאס בו וישנאו, והתהלות אשר יהללוהו בני האדם יהיו עליו לטורח, כי בראותו אותם מגדילים הלוליהם על אשר אינו בו באמת, אינו אלא מתבושש ומתאנח על שלא די לו רעתו […]
פרק עשרים ושנים (ח)
בביאור מידת הענוה שנאת הרבנות ובריחת הכבוד, משנה ערוכה היא – 'אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות', ואמרו עוד: 'הגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח', ואמרו 'כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו', ואמרו עוד 'אל תצא לריב מהר, לעולם אל תהי רץ אחר השררה, למה פן מה תעשה באחריתה, למחר באים ושואלים […]
פרק עשרים ושנים (ז)
ביאור מידת הענוה החלק השני הוא סבילת העלבונות, והנה בפירוש אמרו חז"ל על הפסוק 'נושא עוון ועובר על פשע', למי ה' נושא עון, למי שעובר על פשע, ואינו מקפיד על מי שפשע כנגדו. ואמרו עוד 'הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"'. ואמרו חז"ל, לעולם יהא אדם […]
פרק עשרים ושנים (ו)
בביאור מידת הענוה והנה דברנו עד הנה מענוות המחשבה, ונדבר עתה מענוות המעשה, והיא תתחלק לד' חלקים: הנהגת האדם בשפלות, סבילת העלבונות, שנאת הרבנות ובריחה מן הכבוד, בנתינת כבוד לכל. האחד, הוא בהתנהג בשפלות, וזה ראוי שיהיה בדבורו, בהליכתו, בשבתו ובכל תנועותיו, בדבורו, אמרו חז"ל (יומא פ"ו): לעולם יהיה דבורו של אדם בנחת עם […]
פרק עשרים ושנים (ה)
בביאור מידת הענוה ואמנם כל זה הוא ממה שראוי להשיב על לבו מי שיהיה כאברהם, כמשה, כאהרן, כדוד, ושאר החסידים שזכרנו, אבל אנחנו יתומי יתומים, אין אנו צריכים לכל זה, כי כבר יש ויש אתנו חסרונות רבות שאין צריך עיון גדול לראות פחיתותנו, וכל חכמתנו כאין נחשבת, כי היותר חכם גדול שבינינו אינו כי […]
