מצוות שיח-שיט) לשבות ממלאכה, ושלא לעשות מלאכה, ביום טוב ראשון של סוכות
פרשת אמור "ביום הראשון מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג לה) מצוות עשה, לשבות ממלאכה שאינה צורך אוכל נפש ביום ראשון של חג הסוכות, שנאמר 'ביום הראשון מקרא קודש'. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר עליה ביטל עשה, מלבד שעבר על איסור לא תעשה. ומצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה […]
מצוה שיז) מצות שביתה ממלאכה ביום הכיפורים
פרשת אמור "שבת שבתון הוא לכם" (ויקרא כג לב) מצות עשה לשבות מכל מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר 'שבת שבתון הוא לכם'. משרשי המצוה על צד הפשט, כדי שביום הכפורים לא נהיה טרודים בשום דבר, ונשים כל מחשבתינו וכל כוונותינו לבקש מחילה וסליחה מאת אדון הכל, כי יום זה הוא מוכן לסליחת העוונות מיום שנברא העולם. […]
מצוה שטז) שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים
פרשת אמור "כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמיה" (ויקרא כג כט) מצוות לא תעשה, שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים, שנאמר (ויקרא כ"ג, כ"ט) כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה. כל ענין מצוה זו כתבתי למעלה בסדר זה, במצות עשה י"ו, עיין שם כי קרוב הוא. משרשי […]
מצוה שטו) שלא לעשות מלאכה ביום הכפורים
פרשת אמור "אך בעשור לחודש… וכל מלאכה לא תעשו" (ויקרא כג כז-כח) מצוות לא תעשה, שלא לעשות שום מלאכה ביום הכיפורים, והוא יום עשירי לחודש תשרי, שנאמר 'אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא וגו', ונאמר בפסוק שאחריו 'וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום כפורים הוא, לכפר עליכם לפני ה' אלוקיכם'. […]
מצוה שיד) מצוות קרבן מוסף ביום הכפורים
פרשת אמור "אך בעשור לחודש… והקרבתם אשה לה'" (ויקרא כג כז) מצוות עשה להקריב קרבן מוסף בעשור לחודש השביעי, הוא יום הכפורים, שנאמר 'אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועיניתם את נפשותיכם, והקרבתם אשה לה". ובחומש במדבר (כט ח) נאמר מה הם קרבנות מוספי יום הכפורים, 'והקרבתם עולה לה' […]
מצוה שיג) מצות תענית ביום עשירי בתשרי
פרשת אמור "אך בעשור לחודש… ועיניתם את נפשותיכם" (ויקרא כג כד-כז) מצוות עשה לצום ביום העשירי בתשרי, והוא הנקרא יום הכיפורים, שנאמר 'אך בעשור לחודש וגו' ועניתם את נפשותיכם'. ופירשו חז"ל שלשון 'עינוי' האמורה כאן היינו עינוי מאכילה ושתיה. אמנם קיבלו חז"ל שכמו כן נאסרו עוד דברים מענייני הגוף, והם רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, ותשה"מ. […]
מצוה שיב) מצות קרבן מוסף ביום ראש השנה
פרשת אמור "בחודש השביעי באחד לחודש… כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג כד-כה) מצוות עשה להקריב קרבן מוסף ביום ראש השנה, שנאמר 'ובחודש השביעי באחד לחדש וגו', ועשיתם עולה לריח ניחוח' וגו'. ובפרשת פנחס (במדבר כט ב-ה) נאמר 'וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם, […]
מצוות שי-שיא) מצוות שביתה ממלאכה בראש השנה, ושלא לעשות בו מלאכה
פרשת אמור "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון… כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג כד-כה) מצוות עשה, לשבות מכל מלאכה, חוץ ממה שמיוחד לצורך אוכל נפש, ביום ראשון של חודש תשרי, שנאמר 'בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון'. וחודש השביעי הוא חודש תשרי, לפי שניסן ראש השנה לחדשים, ו'ראשון' ייקרא בכתוב. מצוות […]
מצוות שח-שט) מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת, ושלא לעשות בו מלאכה
פרשת אמור "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג כא) מצוות עשה, לשבות מכל מלאכה, מלבד מה שמיוחד לצורך אוכל נפש, ביום ששה בסיון, שזהו הנקרא חג השבועות, שנאמר 'וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש'. ובכל מקום שנאמר בתורה מקרא קדש, ענינו לומר קדשהו שלא לעשות בו […]
מצוה שז) מצות קרבן מנחה חדשה בשבועות
פרשת אמור "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים, שני עשרונים" (ויקרא כג טז-יז) מצוות עשה להקריב ביום חג השבועות לחם חמץ מחטה חדשה, וזהו נקרא בכתוב 'מנחה חדשה', והם שתי ככרות, כמו שכתוב 'ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים, שני עשרונים'. משרשי המצוה, כדי שנתבונן מתוך המעשה החסד הגדול שעושה השם ברוך הוא עם בריותיו לחדש להם […]
