מסכת עירובין, פרק א, משנה ה
משנה ה: הָיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקֻמָה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא פְשׁוּטָה. עֲגֻלָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְרֻבַּעַת. כָּל שֶׁיֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים, יֶשׁ בּוֹ רֹחַב טֶפַח: כפי שהתבאר במשנה הקודמת, סובר רבי יהודה שאין הקורה צריכה להיות חזקה כדי לקבל אריח. ומוסיף רבי יהודה ואומר, אף […]
מסכת עירובין, פרק א, משנה ד
משנה ד: רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, וּבְרִיאָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה: ממשיכה המשנה בדיני קורה זו: כפי שהתבאר, צריכה הקורה להיות רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, וּצריכה להיות גם בְּרִיאָה – חזקה כְּדֵי שתוכל לְקַבֵּל אָרִיחַ – שורת אריחי בנין לכל אורכה ולא תישבר מכובדם (רבינו יהונתן), ועל […]
מסכת עירובין, פרק א, משנה ג
משנה ג: הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ, רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, וְהָאָרִיחַ חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָה טְפָחִים, דַּיָהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח, כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְאָרְכּוֹ: כפי שהתבאר במשניות הקודמות, מבוי מותר בטלטול על ידי הנחת קורה בראשו, מעל הפתח. משנתנו מבררת את צורתה וחוזקה של אותה קורה, הראויה להתיר את המבוי: הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ, שהנחתה מתירה את המבוי […]
מסכת עירובין, פרק א, משנה ב
משנה ב: הֶכְשֵׁר מָבוֹי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֶחִי אוֹ קוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְחָיַיִן. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁהוּא (נִתָר) אוֹ בְלֶחִי אוֹ בְקוֹרָה, עַל מַה נֶחְלְקוּ, עַל רָחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר, […]
מסכת עירובין, פרק א, משנה א
פרק א, משנה א: מָבוֹי שֶׁהוּא גָבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, יְמַעֵט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ. וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, יְמַעֵט. וְאִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵין צָרִיךְ לְמַעֵט: פרק א, משנה א: הקדמה להבנת עניני המשניות שלפנינו: כל מבוי שהוא סגור משלשת צדדיו בחצרות או במחיצות מותר מן […]
מסכת שבת, פרק כד, משנה ה
משנה ה: מְפִירִין נְדָרִים בַּשַּׁבָּת וְנִשְׁאָלִין לִדְבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת פּוֹקְקִין אֶת הַמָּאוֹר וּמוֹדְדִין אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת הַמִּקְוֶה וּמַעֲשֶׂה בִימֵי אָבִיו שֶׁל רַבִּי צָדוֹק וּבִימֵי אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁפָּקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בְּטָפִיחַ וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקֵדָּה בְגֶמִי לֵידַע אִם יֵשׁ בַּגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו וּמִדִּבְרֵיהֶן לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בַּשַּׁבָּת: יש שני דרכים בביטול […]
מסכת שבת, פרק כד, משנה ד
משנה ד: מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֲסוּרָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן: משנה ד: מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין, שנתלשו מן הקרקע מערב שבת, לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, ואף שבדרך כלל עומדים הדלועים למאכל אדם. וְכן מחתכים אֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים, ואף שנתנבלה היום, ובכניסת שבת […]
מסכת שבת, פרק כד, משנה ג
משנה ג: אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל וְלֹא דוֹרְסִין אֲבָל מַלְעִיטִין וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים אֲבָל מַלְעִיטִין וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין וְנוֹתְנִין מַיִם לַמֻּרְסָן אֲבָל לֹא גוֹבְלִים וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲוָזִים וְתַרְנְגוֹלִים וְלִפְנֵי יוֹנֵי הַרְדְּסִיּוֹת: משנה ג: אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, כלומר, אין מאכילים אותו בעל כרחו, על ידי תחיבת […]
מסכת שבת, פרק כד, משנה ב
משנה ב: מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכִּפִין אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִין אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה בֵּין דַּקָּה בֵין גַּסָּה רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה: משנה ב: מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה – חבילות קש של שיבולים, האגודים יחד, מותר להתירם בשבת כדי שתוכל הבהמה לאכול מהם, […]
מסכת שבת, פרק כד, משנה א
פרק כד, משנה א: מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסוֹ לַנָּכְרִי וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי מַנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּטָלִין בַּשַּׁבָּת וְשֶׁאֵינָן נִטָלִין בַּשַּׁבָּת מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִין מֵאֵלֵיהֶם: פרק כד, משנה א: מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ – אדם המהלך בדרך בערב שבת, ורואה שעומדת השבת להכנס ויש בידו כיס של […]
